בתיה זארוק תבעה את הרטן מלונאות ונופש בע"מ, ואת מנורה חברה לביטוח בע"מ, ואת מלון חוות הברון בבית משפט השלום בירושלים לאחר שנפלה בגרם מדרגות המובילות לבריכה ונפצעה קשות ברגלה. האירוע התרחש בחודש יוני 1994 והתביעה הוגשה בחודש יוני 1997 ביום האחרון לתקופת ההתיישנות.
לדבריה, התאונה אירעה כשיצאה מחדר האוכל והופנתה על-ידי אחד המלצרים, ליציאה צדדית לאחר שהיציאה הראשית, לכיוון לובי המלון, הייתה עמוסה מאוד. זארוק ירדה בגרם מדרגות שהיה רטוב מאוד, החליקה ונפצעה ברגלה. היא נזקקה לניתוח, לתקופת החלמה של מספר חודשים ונקבעה לה נכות צמיתה בשיעור של 5 אחוזים. לטענתה, לאחר שפנתה לנתבעות במכתב דרישה, הן הציעו לה סכום זעום שלא היה מקובל, תמורת חתימה על כתב סילוק.
בכתב ההגנה הכחישו הנתבעות את הטענות נגדן והלינו שעקב השיהוי בהגשת התביעה, נגרם להן נזק ראייתי כבד ונבצר מהן לזמן עדים, בהם קב"ט המלון, שעזב את הארץ, ואחרים שנכחו בתאונה. כמו-כן שאורחים נוספים ירדו באותו גרם מדרגות, שלא היה רטוב, ואף אחד מהם לא נפל. הנתבעות הוסיפו שזארוק אשמה בתאונה כשנעלה נעלי עקב ואיבדה את שיווי משקלה, וביקשו להטיל עליה אשם תורם מלא ולדחות את התביעה בחיוב בהוצאות.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר בהעדר הצדדים, חייב השופט כרמי מוסק את הנתבעות, ביחד ולחוד, לשלם לזארוק 63,000 שקל בתוספת 12,600 שקל שכר טירחת עו"ד.
לדבריו, אין לדחות את התביעה בגין שיהוי שכן לא שוכנע שזארוק זנחה את תביעה לאור העובדה שפנתה לנתבעות בכתב וביקשה פיצוי.
השופט מוסק הוסיף שמתמונות שהוגשו עולה שבקרבת גרם המדרגות מצוי צינור מים המשמש לניקיון, והדבר תומך בגרסתה של זארוק שהמדרגות היו רטובות. "ייתכן בהחלט שהמדרגות היו רטובות בעקבות מים שנשפכו או שהן נוקו על-ידי מי מעובדי המלון זמן קצר לפני נפילת התובעת".
השופט דחה את הטענה שאורחים אחרים ירדו במדרגות ולא נפלו, "אין בכך כדי ללמד דבר על נסיבות הנפילה שהרי ייתכן שאנשים אחרים הצליחו לצאת מבלי למעוד, ואילו התובעת שנעלה נעלי עקב החליקה ואיבדה את שיווי משקלה".
