איש לא קרא את הכתובת על הקיר. מנהל רשות המים פרופ' אורי שני מתריע, מדינת ישראל נמצאת במשבר העמוק ביותר מאז תחילת הציונות בכל הנוגע למשק המים. הוא הוסיף, שבדצמבר תגיע ישראל ל"'קו השחור' - 'קיר', מצב שירידה מתחתיו תביא בהסתברות גבוהה לנזק חמור ובלתי הפיך למאגרי המים.
עדות שני נמסרה בפני ועדת החקירה הממלכתית למשבר המים בפתיחת דיוניה (יום ד', 12.11.08) בבית משפט בחיפה. בעדותו התייחס שני גם לפן האסטרטגי וגם לאפשרויות המדינה להתמודד עם המצב המשברי שנקלעה אליו, והביע "פסימיות".
לשאלת יושב-ראש הוועדה, שופט בית משפט המחוזי בחיפה לשעבר, פרופ' דן ביין, בנוגע להתנהלות האסטרטגית של המדינה ביחס למשק המים, חשף שני תמונה קשה. למעשה, "הכתובת הייתה על הקיר", ציין שני. מדובר לדבריו בהתנערות ממלכתית מדאגה למשק המים לאחר הפרטת חברת תה"ל, המופקדת על הצד האסטרטגי של נושא המים בישראל. "הורידו מתה"ל את האחריות הממלכתית, אך לא דאגו באופן מהיר למלא את החסר". הוא הוסיף, "בנציבות המים לא הייתה הערכה של הסיכונים, לא היה אף אחד שראה את התמונה, שהייתה אולי ברורה".
"התחזית על-פי מודלים עולמיים של חיזוי אקלים לשנה שחונה, המשקעים השנה יהיו בכמות הנמוכה מהחציון - דהיינו נמוך אפילו מהממוצע השנתי", ציין שני. המטרה לדבריו היא להוריד 100 מיליון מ"ק מהצריכה העירונית, 100 מיליון מההקצאה לחקלאות. כמות של 400 מיליון מ"ק עוברת טיהור ממי שופכין להשקייה חקלאית ויש מגמה להגדילה ב-200 מיליון מ"ק נוספים.
שני פרס בפני הוועדה את תוכניות רשות המים ואת הצפוי לאזרחים לנוכח משבר המים המתרגש על המדינה, ומה שמסתמן כמחדל רב שנתי בטיפול בסוגייה. הוא ציין כי הקמפיין נגד השקיית גינות, לצורך צמצום הצריכה העירונית הוכיח את עצמו, ובתכנון המיידי "פיקוח באמצעות מונים על הגינון הציבורי ועוד בשנת 2009". אלא שזה קצה הקרחון.
יש צורך במהלך של הרחבת ייצור המים ל-600 מיליון מ"ק בעלות מוערכת של 17 מיליארד שקלים, אומר שני. "קצת איחרנו, אני מעריך שלא ניתן לגייס סכום זה מתקציב המדינה". מי שיצטרך לשאת בנטל הם האזרחים, "יהיה צורך במיסוי נוסף על תעריפי המים".
ועדת החקירה הממלכתית הוקמה בעקבות החלטת הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ זבולון אורלב, כדי לבדוק את הכשלים שהובילו למשבר המים בו מצויה מדינת ישראל. בישיבתה הבאה יעיד שר החקלאות בפני הוועדה, כמו-כן זומנו לעדות שר התשתיות ושר האוצר.