מספר החלטות הממשלה מתחילת שנת 2004 ועד חודש מארס 2008, אשר יש להן נגיעה כלשהי לתחום הבטיחות בדרכים, עומד על 26. סך כל החלטות הממשלה בתקופה זו עומד על 2,137. כלומר, החלטות הממשלה בתחום הבטיחות בדרכים מהוות פחות מ-1.5% מתוך כלל החלטות הממשלה באותה תקופה. כך מדווחת עמותת אור ירוק, בדוח שפרסמה היום (17.11.08).
מהדוח עולה, שבתקופה שנבדקה, היה מספר ההחלטות הקשורות לבטיחות בדרכים נמוך מנושאים רבים אחרים, אשר חשיבותם ומרכזיותם נמוכה יותר מהמאבק בקטל בכבישים: כך למשל, קיבלה הממשלה 35 החלטות הנוגעות לנסיעות לחו"ל בשירות המדינה, 41 החלטות בנוגע לעיר ירושלים, ו-149 החלטות בנושאי טקסים - כמעט פי שישה ממספר ההחלטות שהתקבלו בתחום הבטיחות בדרכים.
עוקפים את הבטיחות מסתבר, שגם המציאות הקשה בכבישים לא היוותה מניע חזק מספיק לדיון וקבלת החלטות בממשלה בתחום הבטיחות בדרכים. לדוגמא: חודש ינואר 2008 היה קטלני במיוחד, וכונה בתקשורת "ינואר האדום". בסופו נמנו 44 קורבנות בתאונות דרכים, לעומת 28 הרוגים באותו חודש בשנת 2007. למרות זאת, לא נמצא לכך ביטוי בהחלטות הממשלה בחודש שלאחר מכן: במהלך חודש פברואר קיבלה הממשלה 46 החלטות - 10 מהן עסקו במינויים בשירות המדינה, 5 בנסיעות שרים לחו"ל, והשאר בנושאים שונים ומגוונים ובהם ענייני טקסים, שידורי הטלוויזיה הקהילתית וטיפול בפסולת בניין בירושלים. אף אחת מהחלטות הממשלה בחודש זה, כמו גם בחודש שקדם לו, לא עסקה בבטיחות בדרכים.
מנכ"ל אור ירוק, שמואל אבואב, אמר כי "החלטות הממשלה משקפות את סדר יומה, ומידת העיסוק בכל נושא מלמדת על מידת החשיבות שמייחסת הממשלה לאותם נושאים. על-פי מבחן זה, זוכה נושא המאבק בתאונות הדרכים לחשיבות נמוכה ביותר. מצב זה הפוך לקורה בעולם. מדינות האיחוד האירופי החלו זה מכבר לראות בבטיחות בדרכים נושא המחייב פעילות ענפה ומסודרת של רשויות הממשל, והן משתפות פעולה באמצעות המועצה האירופית לבטיחות בתחבורה (ETSC). בחלק מהן מופקד שר מיוחד על תחום הבטיחות בדרכים, ובצרפת - שזכתה להצלחה מרשימה בהורדת מספר ההרוגים בתאונות דרכים - עומד ראש הממשלה בעצמו בראשות המועצה הבין משרדית העוסקת בתחום. למעלה מ-400 הרוגים בשנה, מחייבים גם אותנו לסדר יום אחר".
ואולם, גם מעט ההחלטות שכן התקבלו - מתאפיינות ברובן בתרומה עקיפה או סמלית בלבד לבטיחות בדרכים, ולעיתים אף בתרומה שלילית. מתוך 26 ההחלטות שהתקבלו, רק ל-9 תרומה ישירה ומשמעותית לבטיחות (כגון פיתוח כבישים, אימוץ המלצות ועדת שיינין, הקמת הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים). ל-4 החלטות אחרות תרומה עקיפה בלבד (הסדרת התחבורה הציבורית, עידוד גריסת רכב ישן לשם הפחתת זיהום האוויר - פעולה שיש בה גם תרומה לבטיחות, קידום רכיבה על אופניים והקצאת שבילים מיוחדים לשם כך). ל-9 מההחלטות משמעות סמלית או טכנית (מינויים שונים, קביעת יום בטיחות לאומי, קביעת שכרו של מנהל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים), ואילו ל-4 מההחלטות תרומה שלילית לבטיחות בדרכים - קיצוץ בתקציב פיתוח תשתיות הכבישים או בפרויקטים אחרים של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים.
המצב עגום גם בתחום ועדת השרים לבטיחות בדרכים, האמורה לעסוק "בתיאום ובקביעת סדרי עדיפויות בכל הקשור בנושא הבטיחות בדרכים והמאבק בתאונות הדרכים". בהתאם לממצאי הדוח, הוועדה מתכנסת בממוצע פחות מפעם בשנה, והפעם האחרונה בה התכנסה הייתה בינואר 2007.
