שבע שנות מאסר בפועל נגזרו (יום ד', 19.11.08) על המנכ"ל לשעבר של חברות חפציבה בועז יונה, במסגרת הסדר טיעון בבית המשפט המחוזי בירושלים. בהחלטה "סטה" השופט משה רביד מההסדר והכפיל ל-8 מיליון שקלים את רכיב הפיצוי שישלם יונה לרוכשי הדירות. השופט מתח ביקורת על התביעה שלדבריו לא לקחה בחשבון בהסדר את נפגעי העבירה, רוכשי הדירות.
יונה הורשע על-פי הודאתו בשורה של עבירות בהן שימוש בכספי רוכשי דירות מחפציבה בפרויקטים קבלניים והן בכספים בחברות הציבוריות, זאת על-פי רצונו, צרכיו ומטרותיו. הוא נמנע מלספק לרוכשי הדירות בטוחה, כמתחייב על-פי חוק המכר, חשף את הרוכשים לסיכונים כלכליים שונים; ערך רישומים כוזבים בספרי חפציבה, זייף מסמכים והיסווה הפעולות שבוצעו בכספים מעיני בעלי המניות וציבור המשקיעים, רואי חשבון, בנקים מפקחים וגורמים שונים נוספים, לרבות הצגת מצגים כוזבים בפני גורמים אלה ובפני רוכשי הדירות בדבר מצבן של חברות חפציבה ופעילותן; כמו-כן הורשע במשיכת כספים מהחברות הציבוריות ללא זכות כדין, תוך הפרת חובת אמון וללא קבלת האישורים הנדרשים על-פי דין לביצוע פעולות אלה.
השופט "סטה" מההסדר כאמור, בית המשפט גזר (ד') את עונשו של יונה וקבע כי הוא ירצה 7 שנות מאסר בפועל. השופט החליט "לסטות" מההסדר בנוגע לרכיב הפיצוי לרוכשי הדירות וקבע כי יונה ישלם סכום כפול, 8 מיליון שקלים, מזה שנקבע בהסדר. "עֶמדתי היא כי בהתייחס לרכיב הפיצוי לרוכשי הדירות, המדובר במקרה מיוחד המצדיק סטייה מהסדר הטיעון, אשר לגביו נחה דעתי כי התביעה לא נתנה לו המשקל הראוי, ובכך הופר במידה משמעותית האיזון הראוי בין שיקולי הענישה הרלוונטיים", כתב השופט.
הוא אף מתח ביקורת על התביעה אשר "לא נתנה משקל ראוי והולם לעניינם של נפגעי העבירה והנזקים החמורים שהוסבו להם, עובר לעריכת הסדר הטיעון". מתקבל הרושם, כתב עוד, "כי הסדר הטיעון נעשה מבלי שניתן משקל למידת הסבל הכלכלי והנפשי שנגרם לנפגעי העבירות בהן הורשע הנאשם, ובפרט לציבור רוכשי הדירות".
עוד כתב, כי מאחר וסוגיית קורבנות העבירה לא נלקחה במניין שיקולי התביעה, "וממילא לא הובא לפניי באופן מקיף, מלא וממצה במסגרת הטיעונים לעונש", הרי שמתפקידו של בית משפט זה "הנושא באחריות המשפטית והמוסרית לגזירת עונשו של הנאשם - לעשות כן".
הזכות לדיור - זכות חוקתית למעשה, כתב השופט "בעריכת הסדר הטיעון התעלמה המדינה גם מחובתה הציבורית-החוקתית לדאוג לדיור נאות לרוכשי הדירות - נפגעי העבירות - אשר רכשו דירות מחברות חפציבה ורומו על-ידי הנאשם ועושי דברו, בין היתר, בכך שהאחרונים לא דאגו להעביר הכספים ששילמו לבנקים המלווים של הפרויקטים. סבורני כי חובה זו נמנית אף היא על השיקולים, אשר היה על המאשימה לבחון, עובר לגיבוש הסדר הטיעון עם יונה".
דירה לדבריו "היא מצרך חברתי וכלכלי מהמעלה הראשונה. דיור הוא צורך חיוני של כל פרט ומשפחה בחברה... הזכות לדיור נאות היא כיום זכות חוקתית ומהווה חלק מכבוד האדם... למרות הפרטת המדינה את הסיוע לזכאי משרד השיכון, היא אינה רשאית להתנער מחובתה הציבורית ועליה לדאוג לקיום הזכות החוקתית - הזכות לדיור".
"במסגרת מילוי החובה לדאוג להבטחת הזכות לדיור נאות, היה על המדינה להבטיח כי יונה יביא מן הגורן ומן היקב פיצוי משמעותי יותר שיעזור לקורבנותיו, במיוחד אלה אשר מצבם הוא הקשה ביותר ("המקטע השלישי"), ולמנוע מהם להישאר ללא קורת גג".
השופט: לגנות מעשים אלו סכום הפיצוי בהסדר הטיעון "אינו מבטא כראוי את חומרת מעשיו של הנאשם, היקפם העצום, הצורך בהגנה על אינטרס הציבור ובפרט ציבור רוכשי הדירות, הצורך בגינויים של מעשים אלה, בהוקעתם ובהרתעה ממשית מביצועם על-ידי אחרים, והעיקר - את הנזקים שנגרמו לרוכשי הדירות, היקפם ושיעורם", כתב רביד.
לפיכך "הפיצוי בסך של 8 מיליון שקלים ישולם לרוכשי הדירות מ'המקטע השלישי' (הגרעין הקשה), אשר מצבם ביחס לאפשרות לקבל הדירה שרכשו הוא הקשה מכל. כונס הנכסים הרשמי והמנהל המיוחד יקבעו מנגנון הפיצוי לכל אחת מהמשפחות מסכום הפיצויים הכולל, אשר יובא לאישורו של בית משפט שלפירוק, כב' השופט צבן, תוך 60 יום מהיום".
