הסנאט של ארגנטינה אישר חוק בדבר הלאמת קרנות הפנסיה. החוק כבר אושר החודש בבית הנבחרים, במה שנחשב לניצחון לממשלתה של הנשיאה כריסטינה פרננדס דה קירשנר. שווי הקרנות נאמד ב-23 מיליארד דולר לפחות.
הנשיאה אמרה כי צעד זה נועד להגן על הקרנות מפני המשבר הכלכלי העולמי. ואולם הוא נתקל בהתנגדות עזה של מי שטענו שמדובר בעצם שביזה צינית של כספי הפנסיונרים.
אין לנו ספק שזוהי פגיעה בזכות לקניין פרטי. הייתה כאן הפקעה ברורה שלא רק תשפיע עלינו אלא על החברה ועל העולם, אמר הסנאטור ארנסטו סאנז מהאופוזיציה.
פרשנים כלכליים בארה"ב אומרים כי התוכנית תגן על הפנסיונרים בטווח הקצר אך עלולה לפגוע בהם בטווח הארוך. הצעד מנתק את הארגנטינים מהאפשרות להשקעות רווחיות, ובמקום זה מספק להם סכום קבוע בכל שנה מהממשלה. ההלאמה הופכת את הממשלה למשקיע מוסדי גדול, המחזיק במניות בכמה מהחברות הגדולות ביותר בארגנטינה.
הסנאט אישר את החוק ברוב של 46 נגד 18, ובהימנעות סנאטור אחד, לאחר 12 שעות דיון. הנשיאה אמורה לחתום על החוק בתוך ימים.
ההצבעה הייתה ניצחון שהנשיאה פרננדס דה קירשנר הייתה זקוקה לו מאוד, לאחר שנכנעה השנה במחלוקת מרה עם החקלאים על תוכניות להעלות את המיסים על יצוא פולי הסויה.
יושב-ראש ועדת התקציב של הסנאט, פביאן ריוס, אמר כי מערכת הפנסיה הפרטית "נכשלה" משום שהיא תפורה על משקים מפותחים שבהם האזרחים יכולים להרשות לעצמם השקעות גדולות של כספי הפרישה שלהם.
שינוי תרבותי זהו יום של תיקון עוול לעובדים ולפנסיונרים בארגנטינה, אמר שר העבודה קרלוס טומאדה. זהו שינוי תרבותי. הצעד מחזיר את המדינה לתפקידה כערבה לביטחון הסוציאלי, הוסיף.
סנאטור מטעם מפלגת השלטון הפרוניסטית, מיגל פיצ'טו, אמר כי הצעד "יביא יציבות לשווקים הפיננסיים ולהשקעות של קרנות הפנסיה בחברות מקומיות".
רבים בבואנוס איירס הופתעו מהקלות שבה נצחה הממשלה במאבק על אישור החוק, לנוכח ההפגנות הרעשניות ברחבי המדינה בעד ונגד.
קרנות הפנסיה הן האחרונות בשורה ארוכה של ענפים שהלאימה ממשלת ארגנטינה בשנים שחלפו. קודם לכן חזרו שירותי הדואר, מסילות הברזל והמים לשליטת המדינה. הקרנות והשירותים האחרים הופרטו לפני 14 שנה בגל הפרטות שפקד את אמריקה הלטינית כולה.
קרנות הפנסיה בארגנטינה איבדו בשנה שחלפה 20% משווין. מותחי הביקורת טוענים כי הממשלה מתכוונת למעשה להשתמש בכספי הקרנות כדי לפרוע את חובות המדינה. ארגנטינה חייבת לשלם בשנה הבאה כ-20 מיליארד דולר לנושיה, ויש חשש כבד כי אינה מסוגלת לעמוד בכך.
