משרד האוצר יעביר הבוקר טיוטא של התוכנית לפריסת רשת ביטחון לחוסכי פנסיה מבוגרים אל משרדו של היועץ המשפטי של הממשלה מני מזוז, על-מנת לקבל את אישורו כי התוכנית אינה מהווה "כלכלת בחירות". כך נודע ל-TheMarker.
למרות הכנת התוכנית והגשתה לאישור הגורמים השונים, ממשיך הדרג המקצועי באוצר לטעון כי בכל הגרסאות לפריסת רשת ביטחון להשקעות של הציבור בבורסה יש סכנות רבות, וכי התוכנית אינה דרושה למשרד בשעה זו.
באוצר מסבירים כי פעולותיהם נובעות מהלחץ הפוליטי ומתוך הכרה כי לא תהיה להם ברירה אלא להציג תוכנית - ולא מהערכה כלכלית-מקצועית לפיה תוכנית כזו נדרשת עתה. לא מן הנמנע כי באוצר מקווים כי היועץ המשפטי יעכב את התוכנית או ידרוש הבהרות נוספות.
ב-48 השעות אחרונות מתברר עוד כי בקרב האוצר ובנק ישראל קיים חשש אמיתי מכך שהתוכנית הכלכלית ורשת הביטחון לא יסייעו לישראל להיחלץ מהמשבר הכלכלי, וכי מקבלי ההחלטות היום עשויים להוות בעתיד מטרה לוועדת חקירה על מחדלי ההחלטות הכלכליות.
לטענת אנשי האוצר, התוכנית עלולה להיות יקרה מאוד למשלמי המסים, היא אינה עושה צדק חברתי ומשפרת דווקא את מצבם של בעלי האמצעים על חשבון העניים שלא צברו סכומים גדולים בפנסיה. בכירי האוצר מתכננים תוכנית שתיתן הגנה לא לקופות הגמל אלא רק לחוסכים, וגם לא לכולם - רק למי שמתקרב לגיל הפרישה. ההגנה תתייחס להפסדים עתידיים, בלי לנסות להחזיר את ההפסדים שנצברו עד כה. "יהיה זה בלתי אפשרי להחזיר את הפסדי 2008, בהתחשב בסכומים הגדולים שבהם מדובר" נמסר מגורמים באוצר. תיעשה בדיקה אם יש לחוסך עוד מקורות פנסיוניים, ומה גודל הכנסתו. שני המבחנים הללו יוציאו את רוב הציבור ממטריית ההגנה, מה שיקטין את התחייבות האוצר.
מקור בכיר באוצר אמר להארץ, שזו "שטות מוחלטת למתוח רשת ביטחון, כי המניות ואיגרות החוב אינן יורדות סתם, אלא משום שכל העולם יורד, כי כל העולם נכנס למיתון". הוא הוסיף ואמר שהפדיונות בקופות הגמל אינם דרמטיים, אלא רק 200 מיליון ליום - וגם אלה הן למעשה הסטות כספים בתוך בתי ההשקעות לכיוון של קופות סולידיות יותר. "בקופות הגמל יש 150 מיליארד שקל, ולכן אם מישהו רוצה להחזיר את ההפסדים של 2008, פירוש הדבר הוצאה תקציבית של 30 מיליארד שקל - שאינם. הרי התקציב מוגבל בגודלו לפי חוק".
אין אף מדינה בעולם שפרסה רשת ביטחון לכספי החיסכון או הפנסיה של אזרחיה. היו הצלות של בנקים וחברות ביטוח, אך לא הצלה של כספי החוסכים, כי בעולם מבינים שאין זו אחריות הממשלה. בחשבון אמיתי, החוסכים בקופות הגמל לא הפסידו. בחמש השנים שבין 2003 ל-2007 הרוויחו החוסכים בקופות הגמל 60% על השקעתם. ב-2008 הגיע ההוריקן מארה"ב, וגרם להפסדים של 20%. הקופה לא נמחקה, היא ירדה - החסכונות לא נגמרו, הם קוצצו.
התביעה הפופוליסטית לפרוס רשת ביטחון לכל קופות הגמל, היא תביעה לא הגיונית, כי אם היא תבוצע, מנהלי הקופות ישנו את כל מדיניות ההשקעה שלהם. הם ייקחו החל מאותו יום סיכונים גבוהים במיוחד, כי בין כה וכה יש להם רשת ביטחון ממשלתית. אם יפסידו - המדינה תמלא את הבור שייווצר, אך אם ירוויחו - הם יהפכו לכוכבים גדולים עם בונוסים גדולים.
