כ-32% מהנשים שנפגעו מאלימות בן זוגן, הסתירו בעיה זו עד שפנו לבית החולים. כך עולה ממחקר שנערך על-ידי מכון ברוקדייל, לקראת יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים שיצוין ביום ג' (25.11.08).
המחקר נערך בין השנים 2005-2004 בקרב מדגם מייצג של 151 נשים שנפגעו מאלימות בן זוגן, שאותרו וטופלו בבתי החולים הכללים בישראל, קיבלו שירותי עבודה סוציאלית במהלך שהותן בבית החולים והסכימו להשתתף במחקר.
מנתוני המחקר עולה, כי שיעור נמוך של הנשים נמצאות בקשר עם השירותים המטפלים. עוד נמצא, כי ב-92% סוג הפגיעה שדיווחה האישה הינה פיזית והיא דורגה כחומרת פגיעה קלה (77%) ואילו ב-60% דיווחה האישה על סוג פגיעה נפשית, כאשר ניתן היה לסמן יותר מסוג פגיעה אחת.
מרוצות מהטיפול הרפואי מממצאי המחקר עולה, כי 69% מהנשים רואות בתשאול על אלימות חלק מתפקידו של הצוות הרפואי, ו-54% היו מרוצות מכך שהצוות הרפואי שאל אותן בנוגע לאלימות כלפיהן. כמו-כן, כאשר הנשים נשאלו אם יש צורך לחייב את צוות בית החולים (רופא, אחות ועובדת סוציאלית) לדווח למשטרה על מקרה האלימות מבלי לשאול את הנפגעת, 47% מהנשים טענו שיש לחייב את הצוות הרפואי לדווח.
עוד עולה מהנתונים, כי נרשמו שיעורים גבוהים של הנשים אשר דיווחו על שביעות רצון גבוהה מהטיפול של העובדת הסוציאלית: 84% מהנשים הרגישו נוח לדבר עם העובדת הסוציאלית על אירוע האלימות, 94% ציינו כי העובדת הסוציאלית נתנה להן יחס טוב, 94% ציינו כי היא דאגה להן, 90% אמרו כי היא הקדישה להן מספיק זמן באופן אישי, 78% מסרו כי היא ענתה על כל השאלות שלהן, 79% ציינו כי היא שיתפה את הנפגעת בהחלטות, וידאה שהבינו את האפשרויות שהוצגו להמשך טיפול בבעיה (91%), והתעניינה לגבי מצב הילדים (82%).
עוד נמצא, כי 39% מהנשים דיווחו כי השיחה עם העובדת הסוציאלית עוררה אצלן תקוות שניתן לשנות את המצב ו-62% דיווחו כי קיבלו מהעובדת הסוציאלית את הסיוע שרצו.
במכון ברוקדייל מסבירים כי במסגרת הטיפול של העובדת הסוציאלית בנפגעת כלולה גם הכנה, בשיתוף האישה, של תוכנית להמשך קבלת טיפול לאחר השחרור מבית החולים, ובעיקר הפניה לשירותים בקהילה, וכן שיחת מעקב עמה לאחר שיחרורה.
מהנתונים עולה, כי 54% מהנשים ראו את תוכנית הטיפול כמתאימה להן, 63% רצו לבצעה, 60% הרגישו שהן מסוגלות לבצעה, 55% ציינו כי הן יישמו את התוכנית ו-50% ציינו כי שיחת המעקב סייעה להן להמשיך ולבצע את התוכנית.
ברוב הנושאים יותר מ-50% מהנשים דיווחו כי תוכנית הטיפול תרמה להן רבות וכי הן מרגישות שהן יותר מסוגלות להתמודד עם בעיית האלימות, בהשוואה לעבר. בהתאם לכך, שיעור גבוה יחסית מדווחות על שיפור לעומת העבר בשלושה נושאים: מוטיבציה לטפל בבעיה (73%), מסוגלות לפנות לעזרה לקבלת עזרה (60%), ומסוגלות לספר לאנשי מקצוע על בעיית האלימות (60%).