אזרח בישראל יכול להתעורר יום אחד ולגלות בביתו טכנאי של בזק המתקין בביתו קו של בזק. לאחר שישפשף את עיניו ויאמר כי לא הזמין את הקו ואינו מעוניין בו, יעצור רגע הטכנאי, יעיף מבט לדפים שמולו וישיב בנימוס: "השכן/הדודה/הקבצן מהרחוב הזמינו את התקנת הקו, ואנו בבזק מחויבים להיענות להזמנה". אבסורד? בהחלט, אבל מקרה דומה קרה למשפחה מבני ברק, שבימים אלו מנסה לשכנע את חברת בזק לנתק קו.
תלונה שנדונה בימים אלו במשרד התקשורת מציגה תמונה של התנהלות שערורייתית. הכל החל במחלוקת משפטית על נכס נטוש בעיר בני ברק. המשפחה המחזיקה במסמכי הבעלות על הנכס טוענת כי פולשים שפלשו לדירה וניסו לקבוע עובדות בשטח גם הזמינו התקנת קו טלפון של בזק.
עו"ד עודד נשר ממשרדו של יעקב וינרוט, המייצג את המשפחה הטוענת לבעלות על הנכס, כתב את התלונה בשם מרשתו, ובה טען כי בזק מסייעת ביודעין למפרי חוק. בזק נענתה לבקשת ההתקנה, וגם לאחר שהובהר לה כי התקנת הקו בוצעה בניגוד לדעת הבעלים, סירבה לנתק את החיבור.
הנימוק שניתן לכך על-ידי עו"ד מור דינר-ורבין, המייצגת את בזק, היה כי החוק אינו מתנה או מצריך את מגיש הבקשה להתקנת קו הטלפון להוכיח זכות קניינית בנכס. עם זאת ציינה כי בזק תכבד כל החלטה בנושא של ערכאה שיפוטית.
המשפחה בעלת הנכס טוענת כי בהותרת המצב על-כנו, ובנקיטת אסטרטגיה של "שב ואל תעשה" גם לאחר שהועמדה על טעותה, מסייעת בזק ביודעין למעשה פלילי, שכן מלבד נזקים של ממש הנגרמים למשפחה ישנם בקיעים בתשובת בזק. לדבריה, הדבר נוגד מושכלות יסוד בדיני הקניין והמשפט הציבורי, שכן אין צורך שייכתב בחוק התנאי המובן מאליו של קיום זכות בחצרים שמבקשים לחבר. עוד ראיה לצדקתה מביאה המשפחה מתקנה בתקנות הבזק, שבה נכתבה במפורש המילה בחצריו ("החברה תתקין קו מנוי לכל מבקש בחצריו ותחברו לרשת החברה, בכפוף לתקנות התכנון והבנייה (אישורים למתן שירותי חשמל, מים וטלפון), תשמ"א-1981, ולכללים שתקבע החברה").