פרשת מיגרון-חברון: העליון מזגזג?

ריח של "העדפה" על-רקע "אתני" עלה השבוע מהחלטה של העליון בפרשת מיגרון. בית המשפט העליון הוציא (יום ד', 26.11.08) צו על תנאי למדינה לנמק בתוך 45 יום מדוע לא תפנה את מיגרון. מדובר בעתירה של שלום עכשיו ושישה עותרים פלשתינים, הטוענים באמצעות בא-כוחם עו"ד מיכאל ספרד כי הם בעלי הקרקע. הצו - למרות הסכם פינוי מרצון הצו הוצא (ד') בתום דיון בבית המשפט העליון, למרות שהמדינה הציגה הסכם, ראשון מסוגו, על פינוי מרצון של התושבים לישוב אדם הסמוך. זאת לאחר הליכי תכנון אישור ובניית הבתים אליהם יעברו המפונים. ההערכה היא כי מדובר בשנתיים שלוש. במהלך הדיון הביעו העותרים התנגדות להסכם. בא-כוחם עו"ד ספרד טען כי מדובר בסיפור ארוך, מימוש ההסכם "כפוף לכך שצריך לשכנע את מי שישראל התחייבה כלפיו, האמריקנים והפלשתינים. נניח שלא יגישו התנגדויות לתוכנית והממשלה רוצה להגיש והממשלה מאשרת. כמה זמן זה ייקח? פניתי לראש המנהל האזרחי לשעבר תת-אלוף פז, מדובר בתהליך של 7 שנים". הוא הוסיף כי הוא מודע "לרגישות ולסיטואציות הפוליטיות בין הרשויות", אך מדובר "בעבריינים שפלשו". על בית המשפט לומר" "די". יש להוציא את הצו למרות ששר הביטחון אינו רוצה להכריע ומעדיף שבית המשפט העליון "יספוג את הכותרת הזו". נציג המדינה - תיק מיגרון מיוחד עו"ד ענר הלמן, בא-כוח המדינה, ניסה בכל זאת להגן על ההסכם. מדובר לדבריו "בתיק מיוחד", שבו חשבו ראש הממשלה ושר הביטחון כי חשוב לקבל את ההסכמה הראשונה מסוגה של מועצת יש"ע לפינוי מרצון. הוא הדגיש כי המתווה נקבע על-ידי הממשלה וכי למעשה מדובר בסוגיה מדינית. המדינה לדבריו התחייבה לפנות רק השאלה היא על העיתוי. גם המתיישבים התנגדו לצו. בא-כוחם עו"ד יצחק מירון הביע תמיהה על החפזון בהוצאת צו על תנאי בשעה שבית המשפט טרם הכריע בשאלת הבעלות והחזקה על הקרקע. הוא ציין כי מדובר באנשים היושבים על הקרקע כבר כ-7 שנים לפיכך בכל מקרה קיימת "חזקה". דברי מירון באים על-רקע החלטת העליון לפני כשבוע בפרשת בית השלום. שם קבעו השופטים כי המדינה רשאית לפנות את המתיישבים לטובת המחזיק בנכס, רג'בי, גם אם הוא פלש אליו ואינו בעליו. סוגיית הבעלות קבעו השופטים, תתברר על-ידי בית משפט המחוזי וכי עניינם הוא בהשבת הנכס שניטל מהמחזיק בו, באופן לא מסודר. שלום עכשיו חורגת מסמכות בפרשת מיגרון, התהפכו היוצרות. למרות טענת המתיישבים כי הם מחזיקים בנכס מזה שבע שנים, ואף מנהלים הליך להכרה בבעלותם על הקרקע, גם הפעם החליט העליון כי המדינה צריכה לתרץ את אי פינויים. בדיון הועלתה סוגייה נוספת, בקשת מירון למחיקת העתירה בשל בעייתיות מעמדה המשפטי של שלום עכשיו. לטענתו יש למחוק אותה מהעתירה מאחר שהיא עמותה ה"חורגת מסמכות" - עמותה הפועלת בניגוד למטרות עליהן הצהירה. נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש סירבה לדון בכך, "אנו הולכים לאחור, בעניין זה יש החלטה", אמרה. מדובר בהחלטה קודמת שבה קבעה כי העתירה לא תימחק משום שקיימים בעתירה עותרים נוספים, בעלי הקרקע. אלא שלטענת מירון, מאחר ושאלת הבעלות על הקרקע עוד לא הובררה, ייתכן שחלק מהעותרים אינם הבעלים ולפיכך אינם יכולים כלל לעתור לפינוי המתיישבים. "לא ניתן להוציא לאדם צו על קרקע שאינה שייכת לו... מאחר וקיים ויכוח על הבעלות", טען. כאמור בסופו של דבר הוצא צו על תנאי הקובע כי בתוך 45 יום תודיע המדינה מדוע לא תפנה את מיגרון.