בית משפט השלום דחה (ב', 1.12.08) את בקשת הפרקליטות להרחיק את נועם פדרמן מיהודה ושומרון עד תוך ההליכים. מדובר בהליכים בגין אלימות לכאורה כלפי שוטרים שבאו להרוס את ביתו בחוות פדרמן.
שופטת בית משפט השלום שלומית דותן כתבה בהחלטה כי מעשיו של פדרמן ניצבים "בשלב הנמוך של מדרג החומרה" וכי אין מדובר ב"פעולות אקטיביות נגד שוטרים או במעשה מכוון של פדרמן לתקוף שוטרים במטרה לפרוע סדר ומשטר". יתרה מכך, גם הנסיבות של ביצוע העבירה אינן מלמדות על מסוכנות של פדרמן. מדובר בתגובה למעצר "לאחר שנודע לו כי המשטרה עומדת לפנות אותו ואת בני משפחתו מביתם, בלא שהייה, ולבצע עוד באותו לילה את צווי ההריסה נגד הבית ונגד מבנים נוספים שבחזקתו". למותר לציין, כתבה דותן, "זוהי סיטואציה קשה מאד לכל אדם הכופה עליו כמעט מעצם טבעה התנהגות בלתי שגרתית".
אין משמעות לשטח צבאי סגור ההכרזה על שטח צבאי סגור, אינה מעלה ומורידה, קבעה השופטת שכן המשטרה "מתעלמת לחלוטין מן העובדה שהאירוע התרחש בזירה שהיא ביתו של פדרמן שאותו בקשה להרוס באישון לילה".
השופטת דחתה את ביקורת המשטרה לפיה כל הולדתה של פרשה זו, בקשה לשחרור בתנאים, לא באה אלא בשל העדר שופט תורן ושחרורו בשל כך של פדרמן באותו ערב שבו היה אירוע הפינוי. "המשטרה מתעלמת כי פדרמן שוחרר ב-26.10.08 סמוך ל-20:00 בשל מחדל של אנשי משטרה בטיפולם בבקשה להארכת מעצרו או לשחרורו בתנאים, בה במידה היא מתעלמת מפרק הזמן הממושך יחסית שהיה דרוש לה להכנת כתב אישום ובקשתה הנדונה. מבלי לתת הסבר לעובדה האחרונה, רומזת המשטרה שחוסר נוכחות של שופט תורן בבית המשפט בשעה 20:00 או לאחריה, הביא לשחרורו של פדרמן. טענה זו טוב היה לה אילו לא באה לעולם, בשל כך שהיא חושפת את רפיסות ההתנהלות של המשטרה... והעיקר העובדה שחלפו מזמן שחרורו של פדרמן עד הגשת הבקשה 11 ימים ולא נודע כי פדרמן פגע בדרך כלשהי בשוטרים או אחרים, מחלישה מאד את עוצמת הטענה של המשטרה לעניין קיומה של עילת מעצר".
עבירה לא אידיאולוגית השופטת הוסיפה כי לא מצאה "טעם ונימוק" להבחנה "המלאכותית" שעשתה המשטרה בבקשה בין אזור יהודה ושומרון לשטח מדינת ישראל. אכן, לו היה מדובר בעבירות על-רקע אידיאולוגי...ניתן וראוי היה להטיל הגבלות שיוכלו להפיג את החשש מגלישת הלהט האידיאולוגי לעבר מעשי עבירה...בענייננו לא נטען ולא הובאה ראיה לכך שהעבירות נעברו על-רקע אידיאולוגי. ממילא אין הצדקה לטענה כי קיים יסוד סביר לחשש שפדרמן ישוב ויתקוף שוטרים באזור יהודה ושומרון רק מפני שהם שוטרים או רק מפני שהם יהיו באזור יהודה ושומרון".
לבסוף, הביעה השופטת "אי נוחות" מכך שהמשטרה והתביעה מעלות טענה למסוכנות של אדם בנסיבות שבהן "עיקר החשש אינו מכך שהוא עלול לסכן את שלום הציבור אלא בעיקר מכך ששחרורו ללא תנאים מגבילים עלול להקשות על פעולת אכיפת החוק בעתיד".
כאמור בקשת המשטרה להרחיק את פדרמן מיהודה ושומרון נדחתה.
ביקורת במחוזי על בקשת צווי הרחקה בשבוע שעבר נדחתה הבקשה על-ידי בית משפט המחוזי. בהחלטה מתח השופט משה דרורי ביקורת קשה על התנהלות המשטרה והפרקליטות בפרשה. הוא קבע, כי הרחקת פדרמן מיהודה ושומרון אינה מידתית וכי צווי ההרחקה נועד להרחיק מחבלים משטחי יהודה ושומרון.
פדרמן לדברי השופט, "אינו חשוד בביצוע פיגועי טרור כלפי יישובים ישראלים, שזו אחת ממטרות הצו, ולבטח אין סגירת השטח נועדה לחול על פדרמן, שכן בהקדמה לצו נאמר כי מטרה נוספת שלו היא למנוע 'חדירת מחבלים', ואין לעלות על הדעת כי הוא נמנה על קטגוריה זו. לכל היותר, הינו בין אלה אשר יעשו את כל הנדרש כדי למנוע, בכל כוחם, חדירת מחבלים. לפיכך, כאשר אלה הם הנתונים, דווקא היה צריך לאפשר למשיב להימצא באותו שטח סגור כדי להגן על היישובים הישראלים מפני פיגועי טרור ולמנוע חדירת מחבלים, ולא לגרשו מן השטח הסגור".
דווקא פדרמן יצא חבול השופט כתב עוד בהחלטה, כי בקשת המדינה אינה מאוזנת כלל ועיקר והיא אף "לוקה באפליה חמורה, שכן אין ולו דוגמא אחת, לאורך כל המשפט הישראלי... לאסור על אדם לגור בחבל ארץ שלם, רק בגלל אירוע שבו היה מעורב באלימות כלפי שוטרים... כאשר אין חולק, כי מי שיצא חבול בכל חלקי גופו מאותו אירוע 'אלימות', הוא דווקא פדרמן, ולא השוטרים".
בהתייחסו להתנהלות המשטרה באירוע הפינוי וההריסה כתב השופט דרורי, כי המדינה לא טרחה להסביר "מדוע היה צריך לנקוט ב"מבצע" של 100 שוטרים, כדי לפנות אדם משטח סגור, אשר נסגר 10 חודשים קודם-לכן, וזאת ללא כל התרעה מוקדמת, ללא כל ניסיון הידברות, ללא כל בדיקה מה טענותיו של הצד שכנגד".
הוא אף קבע כי בפינוי תשעת ילדיו של פדרמן הפרה המשטרה את אמנת זכויות הילד.