בקרב האוכלוסיה שפנתה וטופלה במרכזי פיתוח תעסוקת חרדים (תוכנית "מפתח") במהלך עשרת חודשי הפעילות הראשונים גדל שיעור המועסקים ב-35% (מ-26.5% ל-61.8%). כך עולה (יום ג', 2.12.08) מתוך מחקר הערכה לתוכנית "מפתח", שנערך על-ידי המינהל למחקר וכלכלה במשרד התמ"ת. עיקרו של הדוח מתמקד בהשתלבות התעסוקתית של משתתפי התוכנית לאחר שישה עד תשעה חודשים מתחילת ההשתתפות.
עוד עולה מן הדוח כי 28.1% מאלו שעבדו עם תחילת ההשתתפות בתוכנית ועבדו גם לאחר שישה עד תשעה חודשים, הרחיבו את היקף עבודתם בלפחות שעה אחת בשבוע (בניכוי אלה שהקטינו את היקף שעות העבודה). קבוצה זו מהווה 6% מכלל אוכלוסיית המשתתפים.
בסך-הכל 41% נטו מהמשתתפים דיווחו על שינוי חיובי במצבם התעסוקתי - השתלבות בעבודה או הרחבה של היקף שעות העבודה (בניכוי אלה שהפסיקו לעבוד או הקטינו את שעות העבודה).
מן ההשוואה בין אוכלוסיית המשתתפים שעבדה לאחר שישה עד תשעה חודשים לבין אוכלוסיית המשתתפים שלא עבדה במועד זה נמצא כי בקרב הראשונים היה הגיל הממוצע נמוך יחסית (26.9 שנים לעומת 31.1 שנים, בהתאמה), שיעור בעלי ההשכלה העל תיכונית והמקצועית גבוה יחסית (77% לעומת 71%, בהתאמה) ושיעור ההורים לילדים נמוך יחסית (53% לעומת 65%, בהתאמה).
כמו-כן, נמצא כי בקרב האוכלוסיה שעבדה במועד המעקב היה מספר שנות הלימוד הממוצע של הגברים (הכולל גם לימודים תורניים) נמוך יחסית לנתונים אלו בקרב המשתתפים שלא עבדו במועד המעקב (16.9 שנות לימוד לעומת 19.4 שנות לימוד, בהתאמה).
חסמים ייחודיים למגזר ביכולת ההשתלבות בעבודה ניתוח הממצאים מדגיש את קיומם של מספר גורמים מרכזיים שהיקשו על חיפוש העבודה והכניסה לעבודה של המשתתפים בתוכנית, על-פי תפיסתם של המשתתפים במועד המעקב: העדר ניסיון בעבודה (36%), הצעות שכר נמוכות מדי (34%), קושי במציאת מקום עבודה במרחק סביר מהבית (29%) וקושי במציאת מקום עבודה המתאים לצביון החרדי (29%).
בקרב הנשים, הקושי הדומיננטי ביותר היה מציאת משרה שתאפשר, מבחינת שעות העבודה, לשלבה עם טיפול בילדים ובמשק הבית, קרי הצע נמוך של עבודות בשעות הבוקר. 37% מכלל הנשים ו-52% מהאמהות ציינו חסם זה. בנוסף, 31% מהנשים שסירבו להצעות עבודה שהוצעו על-ידי צוות התוכנית ציינו כי סירבו בשל שעות עבודה לא מתאימות. חסם אחר שהעלו בעיקר נשים היה הקושי למצוא משרה במקצוע אותו הן למדו טרם השתתפותן בתוכנית (סיבה זו צוינה על-ידי 25% מהנשים שסירבו להצעות עבודה שהוצעו על-ידי צוות התוכנית). קושי זה בא לידי ביטוי בעיקר במקצועות ההוראה, הנהלת חשבונות, מזכירות וגרפיקה, הנלמדים בשכיחות גבוהה בסמינרים לנשים חרדיות.
בקרב הגברים בלטו החסמים הקשורים בהיעדר ידע והנובעים מלימודים במסלול ההשכלה התורני שאינו מכוון לשוק העבודה: העדר מקצוע (38%), העדר ידע באנגלית (30%), היעדר ידע בתפעול מחשב (24%) ובמתמטיקה (21%), היעדר ידע אילו עבודות מתאימות לפרט (35%) וכיצד לחפש עבודה (24%). חסמים נוספים שבלטו בקרב הגברים היו חוסר נכונות של מעסיקים להעסיק עובדים חרדים (36%) והקושי למצוא מקום עבודה שיאפשר, מבחינת שעות העבודה, המשך לימודי קודש (31%).
מרכזי פיתוח תעסוקת חרדים מופעלים החל מדצמבר 2006 במסגרת מיזם "תנופה בתעסוקה" המשותף לממשלה ולג'וינט ישראל. מרכזים אלו נועדו לספק שירותים של הכוונה, ייעוץ תעסוקתי והשמה בעבודה לאוכלוסיה החרדית. עד כה נפתחו שלושה מרכזים – בירושלים, בביתר עילית ובאשדוד. חמישה מרכזים נוספים עתידים להיפתח ביישובים הבאים: מודיעין עילית, בני-ברק, אלעד, חיפה וצפת. המרכזים תואמים את הצביון החרדי, מאיישים אותם עובדים חרדים והפנייה אליהם היא וולונטרית.