לא הכל שחור. הנציבות מצביעה בנתוניה על נקודת אור, הקשר בין בעלי מוגבלויות ובני משפחתם מוכיח את עצמו. לא נמצאו הבדלים בין אנשים עם מוגבלויות או בלעדיהן בכל הנוגע לתדירות הקשר עם בני המשפחה. יותר מ-80% דיווחו על קשר יומיומי או מספר פעמים בשבוע עם המשפחה.
נציב שוויון לבעלי מוגבלויות שמואל חיימוביץ אומר בתגובה כי הנתונים הנחשפים בדוח מעלים "תהיות ושאלות". חיימוביץ אומר כי יש לשאול מדוע הפער בהשכלה בין אלו ללא מוגבלות לבעלי מוגבלויות, נשאר בעינו? מדוע אלה פני הדברים בעידן בו יש התקדמות טכנולוגית אדירה בכל התחומים המאפשרים הסרת מחסומים וחסמים המקשים ומונעים תפקוד תקין של אנשים עם מוגבלות?
השאלה, הוא מוסיף, האם הדבר נובע מניצול לא נכון של משאבים? או מהעדר משאבים? או שמא מ"העובדה שגורמים משמעותיים בחברה לא הפנימו את הזכויות של אנשים עם מוגבלות, ואינם פועלים, כל אחד בתחום אחריותו, על-מנת למצות את מלוא היכולות של אנשים עם מוגבלות תוך ביצוע התאמות נדרשות בתחום הסביבה הבנויה, התאמות ריהוט, סילוק מכשולים וכן בתחום התאמות של טכנולוגיה מסייעת?"
עשר שנים לאחר חקיקת חוק השוויון ולאחר שישראל חתמה על האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות, "עדיין ארוכה הדרך לקראת שילובם של אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית", אומר חיימוביץ. לדבריו, "בנציבות רואים צורך להשקיע בבניית תשתיות פיזיות ומנטאליות שיאפשרו ליישם את עיקרון ה'הכלה' של אנשים עם מוגבלות בחברה, מהלך כזה תלוי בגיוסם המלא של כל המערכות בישראל".