חגית וחיים בן דוד תבעו את חברת שילב בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים, לאחר שלא היו מרוצים מעגלה ומכשיר נוסף שקנו לבנם התינוק. לדבריהם, העגלה שנרכשה בסכום של 3,799 שקל לא הייתה יציבה, היה קשה לקפלה והריפוד בה היה פגום. העגלה "הסוררת" נמסרה לתיקון ארבע פעמים בלא הועיל.
עוד נטען שמכשיר אנג'ל קר שעלה 399 שקל לא היה תקין. "אנחנו לא חמדנים ולא רצינו להגיע לבית המשפט. הנתבעת בחוסר התייחסותה לתלונותינו הביאה אותנו עד הלום". הזוג בן דוד הוסיף, שמנהל הסניף בו רכשו את העגלה גילה להם שמדובר בדגם לא מוצלח במיוחד.
שילב טענה להגנתה שהעגלה נבדקה מספר פעמים במעבדה, ונמצאה תקינה. כמו-כן שמדובר בעגלה בת שלושה גלגלים שקיבלה את כל האישורים והתקנים הדרושים. "ייתכן שהתובעים לא חשו שהעגלה יציבה כמו עגלה עם ארבעה גלגלים. אם הייתה בעיה בקיפול העגלה ייתכן שצריך היה לשמן ואם הייתה בעיה עם השלד הינו מחליפים אותו". שילב ביקשה לדחות את התביעה וציינה שלגבי מכשיר האנג'ל קר, הסכימה לזכות את הזוג בן דוד בסכום הרכישה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר בהעדר הצדדים, חייבה השופטת אתי באום-ניקוטרה את שילב לשלם לזוג בן דוד 2,200 שקל עבור העגלה, בתוספת 399 שקל עלות מכשיר האנג'ל קר וכן 1,000 שקל בגין אגרה והוצאות משפט. השופטת קבעה שהמקרה חוסה בצילו של סעיף 11 לחוק המכר - 1968 המדבר על "נכס שאין בו האיכות או התכונות הדרושות לשימוש הרגיל או המסחרי...". לדבריה, אין ספק שעגלה שנמסרת שלוש או ארבע פעמים לתיקון, "נכנסת בגדר נכס שאין בו האיכויות או התכונות הדרושות לשימוש הרגיל. יש להוסיף עוד שעגלת תינוק נועדה לשימוש לפרק זמן מסוים בלבד ושהיית העגלה במעבדות הנתבעת בתוך תקופה זו, בוודאי שמונעת מן התובעים שימוש רגיל וסביר באותו פריט".
השופטת הוסיפה שחברת שילב, לא הציגה דוח שיעיד שהעגלה נבדקה ונמצאה תקינה. "יש לזכור כי העגלה מצויה בחזקת התובעים וכי עשו בה שימוש מסוים כלשהו וממילא לא הציגו בפני דוח כלשהו באשר לאי תקינותה ואף לא את העגלה עצמה. אין מקום לפצותם על מלוא סכום הרכישה, אלא בסכום מסויים בלבד שישקף חוסר התאמה כפי שהוכח בפני".
