פרקליט המדינה, משה לדור, הודיע (יום ה', 4.12.08) כי החליט לסגור את תיק החקירה נגד ראש הממשלה, אהוד אולמרט, הנוגע לפרשת החשדות בדבר ניגוד עניינים לכאורה בפעילותו למכירת מניות בנק לאומי. תיק החקירה נסגר בשל העדר ראיות מספיקות.
"בחינתנו את חומר הראיות במקרה שלפנינו מעלה איפוא כי לא נמצאה תשתית ראייתית כנגד אולמרט, היכולה לבסס אישום פלילי בעבירה של מרמה והפרת אמונים וסיכוי סביר להרשעה בה, ועל כן החלטתי לסגור התיק מחוסר ראיות מספיקות", כתב לדור בהודעתו.
לדברי לדור, החקירה בפרשת מניות בנק לאומי התמקדה בהתנהלותו של אולמרט מתוך ניגוד עניינים לכאורה, מול קבוצת המשקיעים ומייצגיה. "מדובר בניגוד עניינים המבוסס על יחסים חבריים עם המשקיעים ועם עו"ד בן דוד. לכך יש לצרף את קשריו המשפחתיים עם מחותנו עו"ד פרופ' גרוס, אם כי לא הוכחה מודעותו של אולמרט לאינטרסים החומריים שנותרו לו במשרד המייצג לאחר שפרש ממנו", ציין לדור.
הסטיה מן השורה לדבריו, בנוסף לכך, התבוננו הגורמים החוקרים במידת "הסטייה מן השורה" במהלכיו של אולמרט, שעה שעמד לכאורה בקשר בלתי מדווח עם עו"ד בן דוד לצורך הידברות ישירה.
"קשר זה שימש גם להעברת אינפורמציה פנימית בנוגע למהלכי משרד האוצר, אם כי בעלת חשיבות משנית וככזו שהייתה גם מוכרת בעיקריה לעוד מתעניינים מחוץ לגורמי הרשות. הקושי העיקרי בהתנהלות זו נובע מאי גילוי הפרטים לפקידים שניהלו את ההליך וליתר המתמודדים, וכן באי חשיפת ניגוד העניינים בו היה מצוי". למרות אלה", הדגיש לדור, "מדובר בסטייה מן השורה שאינה מהותית ושאינה מובהקת דיה לטיפול בכלים פליליים".
הוא הדגיש כי בסופו של יום, "בחינת מכלול פרטי אופן התנהלותו של אולמרט בפרשה על-פי הראיות שנאספו, הביאה למסקנה כי גם אם אולמרט פעל בפרשה זו כשהוא מצוי בניגוד עניינים, עוצמתו הייתה נמוכה יחסית, וגם אם סטה במידת מה מן השורה, הייתה זו סטייה מוגבלת. משניגוד העניינים והסטייה מן השורה אינם מובהקים דיים – אף בראייה מצרפית – לא די בהם כדי לבסס אף לכאורה פגיעה מהותית באותם ערכים מוגנים שביסוד העבירה. בענייננו גם לא ניתן להצביע על קיומו של פן נוסף לחומרה הנדרש לצורך ביסוס הרשעה בפלילים, בעבירה של הפרת אמונים".
נותרו חשדות "מסוימים" עם זאת, לדור ציין כי התמונה בכללותה לא נתגבשה בשלמותה. "בעניינים שונים הרלוונטיים לעוצמת ניגוד העניינים שבו פעל אולמרט ולאופן התנהלותו בהליכי המכירה בהתייחס לקשריו עם הקבוצה ומייצגיה, הותירה החקירה חשדות מסוימים שאילו היו מוכחים, אפשר שהיה בהם כדי לבסס ביצוע עבירה פלילית. אלא שבחקירה פלילית עסקינן, ורק חשדות שניתן לבססם, מעבר לספק סביר, על חומר הראיות שנאסף, יכולים לאפשר אישום בפלילים", דברי לדור.
לדור התייחס לסוגיית "הסטיה מהשורה", והעלה את הקשיים שנתקל בהגדרתה."לגבי חלק מההתנהגויות השורה ברורה: אולמרט יצר קשר ישיר מול מקורביו ולא חשף אותו בפני הדרג המקצועי ובפני יתר המתמודדים. נגישות ישירה אל השר אינה מובנת מעליה, וזמינותו מול משקיעים פוטנציאליים אינה נתפסת בהכרח כאופציה של כולם".
התנהלות זו "פגעה במידה מסוימת בניהול השוויוני של ההליך ובאמון הציבור בטוהרו. התנהלות אולמרט גם הביאה לחשדנות כלפיו (גם אם בדיעבד נמצא כי הייתה מופרזת), ולפגיעה באמון פקידי ציבור שפעלו במחיצתו של נבחר הציבור".
היה מודע לצורך להציג את קשריו על הטענה כי מערכת קשריו של אולמרט הייתה חסויה בפני הנוגעים בדבר, אמר לדור כי אולמרט כשר ותיק "היה חייב לדעת כי קודם לכניסתו לעסקה רגישה עליו להציג את מערכת קשריו עם כלל המשקיעים שעניינם עומד על הפרק בכלל, ועם כלל מייצגיהם. בכלל זה היה עליו להציג את קשריו עם משקיעי הקבוצה, עורכת הדין בן דוד ועם המשרד שייצג את הקבוצה. חשיפה מלאה מעין זו יכולה הייתה להביא ליצירת מגבלות על הפעלת הסמכות ואולי אף למנוע מאולמרט לעסוק בהליך. חשיפה זו הייתה מונעת את התקלות שאירעו בהליך, ואף הייתה מביאה לבירור עובדתי מקיף של האינטרסים של גרוס ברווחי משרד גרוס - חודק, שאולמרט, לטענתו, לא היה מודע להם".
עוד ציין לדור כי על-פי פסיקת בית המשפט העליון חל איסור על עובד ציבור לבצע פעולה שבה הוא מצוי בניגוד אינטרסים, קרי, ניגוד בין אינטרס עליו הוא מופקד כמשרת ציבור, לבין אינטרס אחר כלשהו כמו אינטרס של חבר או בן משפחה. יחד עם זאת, לא כל פעולה בניגוד עניינים עולה כדי עבירה פלילית. "בעבירה של מרמה והפרת אמונים אין די להצביע על כשלים נורמטיביים בהתנהגות נבחר ציבור שאפשר וראויים הם לביקורת", אלא יש להוכיח "גם אם באורח מצטבר, מאפייני פסול מובהקים דיים בהתנהגות הנבחנת, שירשימו וישכנעו את ביהמ"ש, כי יש ליתן לפסול ביטוי נורמטיבי בהרשעה פלילית".
בחינת המגעים של אולמרט בפרשה מעלה כי "אין מדובר בסטייה מהותית ומובהקת מן השורה שיש לטפל בה בכלים פליליים, כיוון שהיא נעדרת את אותו פן מחמיר הנדרש לשם עליית המדרגה הנדרשת לצורך הגשת אישום פלילי".
