שר האוצר, רוני בר-און, הציג (יום א', 7.12.08) בישיבת הממשלה, סקירה על אודות המצב הכלכלי ותוכנית ההאצה של משרד האוצר.
בר-און אמר כי הוגשו לאישור שורה דרמטית של צעדים להאצת הצמיחה במשק, לפתרון כשל השוק בתחום האשראי, ולחיזוק מחזיקי האג"ח. צעדים אלו, לדבריו, מהווים טיפול שורש באתגרי המשבר, ובראש ובראשונה יגנו על ציבור החוסכים.
"החרפתו של המשבר הגלובלי אינה מאפשרת לממשלה זו, הגם שהיא ממשלת מעבר, שלא לנקוט בשורה של פעולות מיידיות לחיזוק המשק.
תוכנית ההאצה שגיבשנו כוללת שורה של צעדים חיוניים בתחום הריאלי והפיננסי שתכליתם לפעול כתנועת מלקחיים לחיזוק המשק, לצמצום פגיעת המשבר הכלכלי הגלובלי, ולסיוע לאלפי עסקים ועובדים בישראל", ציין בר-און.
על-פי התוכנית, יקודמו בתקופה הקרובה, במהירות, שורה של פעילויות מחוללות צמיחה שיסייעו למשק בטווח הזמן המיידי, ויאפשרו לו לצאת לצמיחה מואצת לאחר המשבר. במקביל, מטפלת התוכנית בכשלי שוק שהתפתחו בשוק האשראי – שמענה מוקדם ומהיר ימנע את החרפתן בעתיד, על-פי שר האוצר.
"שיעורי הצמיחה: נמוכים משמעותית בשנה הבאה" "חבילת הצעדים גובשה על יסוד ההנחה כי שיעור הצמיחה במשק יהיה נמוך משמעותית מהערכות שקדמו להחרפת המשבר ועל ההנחה כי הגירעון הממשלתי בשנת 2009 צפוי לגדול באופן משמעותי. למרות זאת, וכדי לתת מענה למשק, אנו נוקטים במדיניות אנטי מחזורית מידתית – ממשיכים במתווה הורדות המס, ומרחיבים את ההשקעות בתחומים מחוללי צמיחה; זאת מבלי להעלות, בשלב זה, מיסים או להקטין את הוצאות הממשלה", אמר בהתייחסו למדיניות רחבת ההיקף של התוכנית.
בצד הריאלי של התוכנית – יוגדלו סך ההשקעות במשק של הממשלה ותאגידיה בתחומים מעודדי צמיחה ותעסוקה - בפרויקטים רחבים וזמינים לביצוע בתחומים שונים בהם התשתית, התחבורה, בינוי חינוך ומשק המים, במדען הראשי ובשוק העבודה.
בנוסף, יושקעו סכומים נרחבים בעידוד תעסוקה, בהגדלת הביקוש לעבודה ובהון האנושי באמצעות התמקדות בתוכניות להעלאת שיעור ההשתתפות במגזרים שונים; הרחבה של מסלולי התעסוקה וההכשרות המקצועיות. זאת מתוך הכרה בחובת הממשלה לסייע לשוק העבודה בהתמודדות עם המשבר ובהכרה כי המשבר יוצר הזדמנות לקליטת אלפי עובדים מוכשרים שנפלטים ממקומות עבודתם למקצועות מבוקשים.
בצד הפיננסי תתמקד התוכנית בראש ובראשונה בתחום האשראי: "שוק האשראי מתכווץ, המערכות הבנקאיות, בתי ההשקעות והגופים הפיננסיים – חוששים, ופועלים, בשל אי הוודאות, מתוך תפישת שנאת סיכון מובהקת. זיהינו נושא זה כאתגר מרכזי שעומד בפני הממשלה – וככשל שוק שמחייב התערבות מהירה וברורה".
