איתמר בן גביר הסית לגזענות

ערעורו של פעיל הימין, איתמר בן גביר, על העונש אשר השית עליו בית המשפט המחוזי בירושלים (17.9.08) נדחה (יום א', 7.12.08) על-ידי השופט אדמונד לוי מביהמ"ש העליון. ביום 25.6.07 הרשיע בית משפט השלום בירושלים את בן גביר בעבירות של החזקת פרסום גזעני, הסתה לגזענות ותמיכה בארגון טרור. בעקבות כך חויב בן גביר לבצע שירות לתועלת הציבור וכן נגזר לו מאסר על-תנאי בן 60 ימים. בית המשפט המחוזי זיכה את המבקש מעבירה של החזקת פרסום גזעני. בהתאמה, אף הוחלט להקל בעונשו, והיקפו של השירות לתועלת הציבור הועמד על 200 שעות. יתר חלקי פסק-דינו של בית משפט השלום נותרו על-כנם. בערעורו, ביקש בן גביר לבטל את האישומים השלישי והרביעי מגזר דינו. על-פי המתואר באישום השלישי, נסע בן גביר בשעות הערב של ה-26.6.01 ברכבו בכביש המוביל לקניון הראל במבשרת, כאשר על הרכב מתנוססות מדבקות הנושאות את הכיתוב: אין ערבים אין פיגועים. בית המשפט המחוזי סמך ידיו על הרשעת המבקש בעניין זה, תוך שקבע כי זוהי סיסמה גזענית ויש בה משום ביזוי, גילוי איבה וגרימת מדנים כלפי ציבור שלם בשל מוצאו הלאומי-אתני. באישום הרביעי לכתב-האישום, נטען כי בליל ה-8.5.02 נראה בן גביר ברחוב יפו בירושלים, כשהוא מחזיק ברכבו ארבעה שלטים אשר נשאו את הכותרת: או אנחנו או הם ובהם נכתב: "יש פתרון - לגרש את האויב הערבי!". המודעות היו חתומות בידי "מטה כהנא צדק" אשר הוכרז כארגון טרור, וקראו ליצירת קשר עם מטה הארגון. השופט לוי קבע כי עניינו של בן גביר אינו מעלה סוגייה בעלת חשיבות עקרונית, ועל כן אינו מצדיק רשות ערעור ב'גלגול השלישי'. לגופו של עניין, קבע השופט לוי כי איתמר בן גביר אכן עבר עבירה של הסתה גזענות, אשר מוגדרת בסעיף 144א לחוק העונשין כ"רדיפה, השפלה, ביזוי, גילוי איבה, עוינות או אלימות, או גרימת מדנים כלפי ציבור או חלקים של האוכלוסיה, והכל בשל צבע או השתייכות לגזע או למוצא לאומי-אתני". השופט דחה את טענתו של בן גביר, ולפיה מופעלת כלפיו אכיפה סלקטיבית ועל כן יש לבטל את גזר דינו בשל עיקרון ה'הגנה מן הצדק' וקבע כי עצם העובדה שכנגד פעיל אחר אשר היה מעורב באירוע לא הוגש כתב אישום מקורה בנסיבות אותו מקרה.