תושב תל אביב הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בעיר, ערעור על החלטת ועדת מומחים לפי חוק נפגעי גזזת שדחתה בחודש מאי השנה, את תביעתו לפיצוי.
לדבריו, הוועדה לא התייחסה לממצאי בדיקה שנעשתה לו על-ידי רופאה מומחית בה נקבע שהוא סובל מבעיות בעור עקב הקרנות שעבר לטיפול במחלת הגזזת. "על הוועדה הייתה מוטלת חובה לנמק מדוע אינה מקבלת את ממצאי הבדיקה". המערער ביקש כי במידה וייקבעו בבדיקה חוזרת ממצאים המוגדרים כמחלה על-פי חוק הגזזת, הוועדה תשוב ותערוך לו בדיקה פסיכיאטרית.
המדינה השיבה שלא הייתה צריכה להתייחס לממצאים בחוות הדעת הרפואית שכן הללו התייחסו לשאלה האם עבר התובע טיפולים בקרינה על-פי חוק הגזזת. "הוועדה הייתה צריכה לקבוע רק אם התובע חולה במחלה לפי חוק הגזזת".
לעניין הבדיקה הפסיכיאטרית טענה המדינה שמאחר ולא נקבע על-ידי הוועדה שהמערער סובל ממחלה בעקבות ההקרנות, לא ניתן לקבוע לו אחוזי נכות נפשיים בהתאם לחוק. המדינה ביקשה לדחות את הערעור ולאמץ את החלטת הוועדה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר בהעדר הצדדים, קיבל השופט ד"ר יצחק לובוצקי את התביעה וקבע שהתיק יוחזר לוועדה לצורך התייחסות מנומקת לחוות הדעת הרפואית. המדינה חוייבה לשלם למערער 2,000 שקל הוצאות בתוך 30 יום. "הוועדה ציינה בהחלטתה לדחות את הערעור, כי בטרם קיבלה החלטה זו, למדה היטב את תיק התביעה על המסמכים הנלווים, שמעה את תלונות המערער, וערכה לו בדיקה דרמטולוגית והערכה פסיכיאטרית. הוועדה לא התייחסה בהחלטתה לממצאי הבדיקה שערכה הרופאה למערער, לפיהם הוא סובל מעור אטרופי (מנוון מדולדל), שיער דליל ביותר, שינוי פיגמנט בעור וסימנים לקרינה".
לדברי השופט, הוועדה הייתה צריכה להתייחס לממצאים ולנמק מדוע חרף הממצאים, החליטה לדחות את ערעור. "נימוק בעניין זה חשוב, על-מנת שגם התובע וגם בית הדין יוכלו לדעת מה הסיבה שבגינה נדחתה התביעה. בהתייחסות המנומקת הנדרשת מהוועדה, אין חובה שהחומר הרפואי יצביע בהכרח על קשר סיבתי בין המצב של התובע לבין הטיפול בהקרנה, אלא די בכך שיהיה מדובר בחומר רפואי שעשוי להצביע על קשר כזה. אם הוועדה אינה משתכנעת כי החומר הרפואי מלמד על טיפול בהקרנה עליה - כמובן - לנמק את קביעתה".
בעניין הנכות הנפשית, קבע השופט שאם יתגבשו בבדיקה דרמטולוגית, ממצאים המגבשים "מחלה", תשוב הוועדה ותערוך למערער בדיקה פסיכיאטרית תוך התייחסות לתלונותיו בעניין.