המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, העריך (יום ב', 8.12.08) כי נכון להיום המערכת הבנקאית יציבה ופועלת בעזרת פיקוח הבנקים לצמצום החשיפה ולהתמודדות עם אתגרים, כלשונו. "ערב המשבר, המערכת הבנקאית הייתה חזקה ואף הגיעה לשיאים, אך 2009 לא תהיה שנה קלה, המערכת נכנסה למשבר עם רמת הפרשות נמוכה. חובות הבנקים יגדלו למימדים גדולים יותר ממה שאנחנו מכירים. המערכת הבנקאית נפגעה מהמשבר בעיקר בפעילותה כמשקיעה, בהנחה שלא צפויות לנו הפתעות מארה"ב, המצב שלנו סביר", דברי חזקיהו בכינוס דה-מארקר.
חזקיהו אמר כי הלקח הראשון מהמשבר הוא בהכרה כי יש חשיבות גדולה בקיום מערכת בנקאית יציבה בכל מדינה. "היכן שהמערכת הבנקאית קרסה, המדינה קרסה בהמשך", אמר. הוא הסביר כי אסור לתת למשבר להגיע למערכת הבנקאית, וכי צריך לשמור שתהיה חזקה כדי לשרת את המטרות שלה שכן בלעדיה אין מערכת פיננסית. "במדינת ישראל אנו לא יכולים להרשות לעצמנו כשל של בנק, זוהי מערכת בנקאית קטנה, משק קטן ועל כן קיים בן אפקט ההדבקה. אין לנו ניסיון בכשלים כאלה ואסור שיהיה לנו. היעד שלנו הוא לשמור על כל בנק ובנק במערכת הבנקאית".
הוא הוסיף כי אנו כציבור הרווחנו מכך שהמשק נכנס למשבר במצב פרימיטיבי יחסית, בלי חשיפה למכשירים המורכבים שגרמו מלכתחילה למשבר: "זה שרכבנו כאן על חמורים, בזמן שבכלכלות בחו"ל כבר רכבו על מכוניות מירוץ, מנעה מאיתנו התנגשות באותה תאונת שרשרת".
חזקיהו ציין כי בבנק ישראל נערכים להחרפה של המשבר בבנקים והם עצמם צריכים לעשות זאת גם כן: "הידרדרות המשבר לוקחת ותיקח אותנו למשברים רבים. נושא המשבר הריאלי חשוב וצריך לטפל בו, אך אסור לנו לשכוח שאנחנו עדיין במשבר פיננסי ובמשברים שנגזרים ממנו".
הוא סיכם את דבריו באומרו כי משתמע מהמצב כי אין ספק שבשנה הבאה הצמיחה הולכת לכיוון האפס.
"יש בעייה באג"ח החברות. השוק התייבש" יו"ר הרשות לניירות ערך, פרופסור זוהר גושן, שנאם אף הוא בכנס, אמר כי המשימה הראשונה היא להימנע מאובדן אמון, שמירה על השקיפות ולהימנע מהפתעות, הן ביחס למחזיקי אג"ח, בתי השקעות, קרנות נאמנות, תעודות סל וגם הפיקוח על חברות הדירוג.
"ההבדל בין המערכת הבנקאית בישראל לבין אילו של העולם הוא שהמערכת הישראלית לא צריכה לכווץ אשראי. המשבר תופס אותנו בישראל חשופים לגל השני שלו, שמתאפיין בהשפעה של המיתון שיהיה בעולם, זאת בכיוון שאנחנו מדינה מוטית יצוא".
בבחינה של שורש המשבר בישראל, הוא הסביר כי ניצני ההתחלה שלו מצויים באשראי החוץ בנקאי: "בשנת 2009 ו-2010 שוק ההון צריך למחזר 25 מיליארד שקלים באג"ח סחיר ולא סחיר. השוק החוץ בנקאי צריך לספק את האשראי השוטף שהוא סיפק מידי שנה, בהיקף של בין 10-6 מיליארד שקלים. אם יש בעיה באשראי החוץ בנקאי, תהיה גם בעיה במערכת הבנקאית, אם לא יתמודדו איתה, כי אלו נכסים שלובים. האתגר הוא להחזיר את האשראי למשק, להניע את הפעילות הכלכלית. זה צריך להתבצע בדרך שתבטיח יציאה מהמשבר, כשאנחנו שומרים על החיות והחיוניות של שוק ההון".
פרופסור גושן ציין בדבריו שתי בעיות עדיין לא זכו למענה, בעיית הסחירות והנזילות בשוק ובעיית האשראי החדש. "חייבים לנקוט בפעולות שיעודדו את הגופים לא לשבת על הגדר ולחזור לשוק. אלה היעדים שבעיני ישפיעו על הפעילות הכלכלית במשק", הוסיף.
גושן ציין עוד כי כרגע ישנם 130 מיליארד שקלים שהם כסף נזיל בקופות, "כסף שאין עליו שום מגבלות או קנסות, והעמיתים יכולים למשוך אותו בכל רגע. זאת, מתוך הסכום הכולל בקופות ובקרנות העומד על 600 מיליארד שקל. השבת האמון צריכה להיות במקום הראשון, כי אם חלק נכבד מהסכום הזה ייפדה המצב יהיה גרוע מאוד. צריך להחליט מה מטרת רשת הביטחון - היא לא תעזור בשעת חירום של משיכות יתר. אם יש בצורת צריך לבדוק איך עוזרים לחקלאים ומנגד, לבחון גם את שאלת בעיית המים. אלו שתי בעיות נפרדות".