"קיים פער של בין 10 ל-20 מיליארד שקלים בהכנסות ממיסים. הנפילה במיסוי, בעיקר ממיסי חברות, מיסים על רווחי הון וגם מיסוי של עצמאים ומפוטרים רבים". כך אומר (יום ג', 9.12.08) מנכ"ל משרד האוצר, ירום אריאב.
לדברי אריאב, האוצר דוחף קדימה פרויקטים של תשתיות, בוחן מתן ערבויות וצריך לקבל החלטות מהירות בתחומי הדרכה מקצועית והשמה. הוא התלונן על כך כי תוכנית הפנסיה שאבה זמן ניהול רב ויקר של בכירי האוצר.
אריאב הדגיש כי בימים אלה של חוסר ודאות יש מקום להתערבות ואף התערבות חזקה של הממשלה. "צריך לשנות תפיסות ולהפעיל כלים שבימים רגילים איננו נוהגים להפעילם וצריך לעשות זאת בצורה נחושה ומהירה", אמר.
אריאב התייחס גם לשיעור האבטלה ואמר כי שיעור האבטלה הקיים של 5.9% כבר אינו רלוונטי למצב שעתיד להתרחש. לדבריו, משרד האוצר מכין תוכניות על-סמך הערכות ותחזיות תוך שילוב של ניסיון חיים ושכל ישר ומבלי להמתין לנתונים שיגיעו בפיגור. "משרד האוצר בוחן ושוקל צעדים נוספים לטיפול במחנק האשראי בניסיון לתת תשובות".
הוא אמר עוד כי לדעתו רשת הביטחון לחוסכים אינה הבעיה המרכזית ועתה יש להתמקד בדברים אחרים. "אם לא ניתן תשובות למחנק האשראי - הלחץ על המשק יגדל, במיוחד כאשר שוק האשראי החוץ בנקאי כמעט ונעלם לחלוטין".
"להעלות יעד הגרעון הממשלתי מ-1.7% ל-5% ב-2009" יו"ר התוכנית לכלכלה וחברה במכון ון ליר בירושלים, פרופסור אריה ארנון, אמר כי "כדי למנוע גידול דרמטי באבטלה ובמטרה להציל את המשק יש לשלש את יעד הגרעון הממשלתי ולהעלותו מ-1.7% כיום ל-5% בשנת 2009".
פרופסור ארנון סבור, כי יש ליצור מסגרת חוקתית למדיניות פיסקלית מרחיבה, אפילו אם יעלה הגרעון הממשלתי, וכי על מדינת ישראל ללמוד מפעולותיו של הנשיא הנבחר ברק אובמה בארה"ב. לדבריו, הצוות החדש של ברק אובמה מפעיל כלים פיסקליים כדוגמת אלה באופן מושכל ומבוקר ומומלץ מאוד שגם מדינת ישראל תפעל באופן דומה. ארנון חזר והזכיר כי מדיניותו של נתניהו בשנותיו כשר אוצר חשפה את המשק והכלכלה בישראל ואת החיסכון לטווח ארוך לסיכונים מיותרים.
חוק הבטחת הכנסה הביא לגידול של פי 15 במקבלי הגמלה החוקרים אריה שרמן וליאון זולוטוי הציגו בכנס מחקר כמותי שממצאיו כוללים את ניתוח הגורמים שהביאו לגידול של פי 15 בשני עשורים במספר המשפחות המקבלות הבטחת הכנסה, מאז נכנס החוק לתוקף בשנת 1982. המחקר שהציגו מצביע על קשר ארוך טווח בין מחזוריות כלכלית, שינויים דמוגרפיים והתמריצים לעבודה לבין הדינמיקה של מקבלי הבטחת הכנסה - משמע מספר מקבלי הגמלה נמצא במגמת ירידה בתקופות גאות כלכלית, ולהפך בתקופות שפל, דוגמת זה ששרר במחצית השנייה של שנות ה-90'.
מחקר של פרופסור ז'ק סילבר ופרופסור יוסף דויטש, שהוצג בכנס אף הוא, בדק אמפירית מספר רב של מדדי עוני והראה כי בשנים 1990 עד 2006 הצמיחה במשק הישראלי היטיבה בדרך כלל עם העשירים ורק בשנים בודדות הצמיחה סייעה לעניים.
