מספר גופים גדולים של מחקר יצרו יחד קווים מנחים חדשים שמטרתם מניעת קרישי דם מסוכנים וקטלניים.
במהלך הכינוס השנתי ה-50 של האגודה האמריקנית להמטולוגיה, שהתקיים בסן פרנסיסקו, קליפורניה, חשפו חוקרים מספר ממצאים מחקריים חשובים, שהם מקווים שיתרמו למניעה יעילה יותר של קרישי דם מסוכנים.
קרישי דם, או קרישה, הוא תהליך חשוב המונע מצב של עודף דימום כשכלי דם נפגע. בדרך כלל הגוף מסוגל להמיס קריש דם ברגע שהפצע נרפא, אך כשקריש דם לא מתמוסס באופן טבעי הוא עלול להיות מסוכן ביותר. פקקת בווריד עמוק, סוג של קריש דם שנוצר בדרך כלל בכלי דם ראשי ברגל, וקריש דם בריאות, הנוצר כאשר קריש דם מתנתק ונע לריאות, הם שני מצבים של קרישי דם מסוכנים הידועים כ'תרומבואמבוליזם'.
בין המחקרים שהוצגו בכינוס היה מחקר שהראה את ההצלחה המניעתית בשימוש בתרופות נגד תרומבוזות בהורדת שכיחות האירועים של תסחיף קרישי דם בחולי סרטן.
מחקר נוסף שהוצג הראה כי שישה חודשים של טיפול ב-'idrabiotaparinux' - טיפול המשלב תרופה נגד קרישיות עם מעכב גורם קרישה Xa - המחבר חומרים נוגדי קרישה לביוטן - יעיל בדיוק כמו טיפול ב-'indraparinux' והראה מגמה לכמות נמוכה יותר של דימומים בקרב חולים עם פקקת וריד עמוק.
מחקר אחר שהוצג תיאר בראשי פרקים טיפול בתרופה הנקראת DU-176b בחולים עם פרפור פרוזדורי ללא מחלת מסתמים. החוקרים הגיעו למסקנה כי התרופה יכולה להוות תחליף פוטנציאלי לוופרין, חומר לדילול דם המשמש לטיפול בחולים כאלו במטרה למנוע שבץ.
המחקר האחרון שהוצג הראה כי rivaroxaban - מדכא גורם קרישה Xa, הניתן בצורה אורלית, היה יעיל יותר מהטיפול הסטנדרטי הניתן כיום - enoxaparin - למניעת פקקת ורידית לאחר ניתוח להחלפת הברך מבלי שהעלה את הסיכון לדימום באופן משמעותי.
