בית המשפט העליון הפחית (יום ד', 10.12.08) מחצית מעונשו של מלווה הסעות-מורה בתלמוד תורה שהורשע בגרימת מותו של ילד בן חמש. השופטים, אליעזר ריבלין, סלים ג'ובראן ויורם דנציגר קבעו כי המאסר בפועל שנגזר על המורה, דב טורנהיים, היווה חריגה ממדיניות ענישה והוא אף יפגע באפשרותו לשמש כדיין.
מדובר בפרשה משנת 2004 במהלכה נהרג ילד מביתר-עילית, משה אהרון פריזנר, בעת רדתו מרכב הסעה של תלמוד תורה בויאן. הילד ירד במדרגות הרכב "ושרוך מעילו נתפס בבוכנת הדלת. נהג רכב ההסעה סגר את דלת הרכב מבלי להיוועץ במלווה ההסעות והתחיל לנסוע מבלי שהמלווה טורנהיים ראה אותו עולה על המדרכה. שרוך המעיל שנתפס בבוכנת הדלת לא השתחרר והילד נגרר אחרי רכב ההסעה למרחק של 130 מטרים. בשלב מסוים השתחרר הילד מהמעיל אך ראשו נמחץ בסרן הגלגל האחורני של רכב ההסעה והדבר הביא למותו. הרכב נעצר רק לאחר שעובר אורח צעק לעבר הנהג לעצור".
בית המשפט לתעבורה הרשיע לפני כשנה את טורנהיים בגרימת מוות ברשלנות וגזר עליו שנה מאסר בפועל. השופט דחה טענות טורנהיים כי יש להקל עימו מאחר שלא נקבעו נוהלים ברורים לתפקיד מלווה על-ידי משרד החינוך. "אין מקום להבחין בנסיבות העניין בין רשלנותם של המלווה והנהג הואיל ואחריותם של נהג ומורה מלווה, הפועלים איש בתחום אחריותו היא שווה ועצמאית וגישה מקלה עם המורה המלווה עלולה ליצור תחושה לפיה עיקר האחריות לשלום הילדים נתונה בידי הנהג ולא כך היא".
ערעורו של טורנהיים לבית המשפט לתעבורה נדחה. השופט כתב כי הוא מודע לכך שהעונש אינו קל אלא "שעל כל העוסקים במלאכת הסעתם של ילדים, נהגים ומלווים כאחד, להפנים ולהבין את גודל האחריות המוטלת עליהם ואת חובתם להקפיד על הבאת הילדים בבטחה למקום מבטחים".
אך בעקבות ערעורו לעליון, קוצר העונש לשישה חודשים בעבודות שירות. השופט יורם דנציגר כתב כי "מחדלו של טורנהיים הביא לתוצאה טראגית של מות הילד בנסיבות קשות מאין כמותן. אילו היה מלווה את הילד לפתח ביתו, או מוודא כי הוא ירד מן הרכב אל המדרכה, תוצאה זו הייתה נמנעת. ואולם איני סבור כי במידה וטורנהיים ירצה עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח יביא הדבר להפחתת מסוכנותו. ספק רב האם כלל נשקפת ממנו סכנה כלשהי בעתיד. שיקולי ההרתעה אינם מצדיקים הטלת עונש מאסר בפועל".
עוד בוטלו רכיבים נוספים בעונש, מאסר על תנאי ואיסור ללוות במשך 10 שנים. השופט ציין כי ביטול רכיבים אלו בא על-רקע טענת המדינה כי מדובר ברכיבים חסרי משמעות.
השופט כתב עוד כי יש לתת משקל לעובדה כי מדובר במלווה ולא בנהג, וכן כי מדובר באדם נורמטיבי ותלמיד שקדן הלומד לימודי דיינות במשך שבע שנים כאשר מאסרו עלול למנוע ממנו את האפשרות לשמש דיין. השופט קרא למשרד החינוך להתקין כללים ונוהלים ברורים המגדירים את תפקידו של מלווה ברכב הסעה וקובעים את חובותיו.
