שנת 1951 הייתה השנה שבה חייזרים הגיעו באופן רשמי לכדור הארץ, לפחות על-פי הוליווד. אומנם עולם הספרות גילה את החייזרים עוד קודם, ב-1898 כשיצא ספרו של ה. ג'י. וולס "מלחמת העולמות" שהפך ב-1938, תודות לגאוניותו של אורסון וולס, לאחד התסכיתים המוכרים בהיסטוריה שגרם להיסטרייה רבתית כאשר מאות אלפי אמריקנים האמינו כי אכן מתרחשת נחיתת חייזרים.
שלושה סרטים משמעותיים, שהקפיצו את ז'אנר המדע בדיוני קדימה, יצאו ב-1951. "האיש מכוכב X" (תרגום חופשי ל-Man From Planet X), "היצור", שמאוחר יותר יזכה לגרסה אפקטים מפחידה של אומן סרטי האימה ג'ון קרפנטר בכיכובו של קורט ראסל ו"כשהעולם עמד מלכת" שהתביע את חותמו בהיסטורייה של הקולנוע. היום, חמישי, ה-11 בדצמבר ייצא ברחבי העולם (ואצלנו) החידוש לסרט הזה בכיכובם של קיאנו ריבס, ג'ניפר קונולי וג'יידן סמית', בנו בן ה-10 של ויל סמית'.
נשאלת השאלה מדוע דווקא הסרט הזה, שלא זכה להצלחה עצומה או לחיבת המבקרים כאשר יצא בזמנו לבתי הקולנוע, הפך, לא מעט תודות לשידורים חוזרים בטלוויזיה, לאייקון ולקלאסיקה של מדע בדיוני (בעיקר בתקופת המלחמה הקרה) שניצבת במקום החמישי ברשימת סרטי המדע בדיוני הטובים של כל הזמנים שפרסם מכון הקולנוע האמריקני (ה-AFI).
התשובה נעוצה כנראה בדמות הראשית של הסרט, קלאטו. בניגוד לסרטים האחרים שמוזכרים בהם החייזרים היו יצורים מאיימים שרצו לזרוע הרס או לשלוט במוחותיהם של בני האדם, ב"כשהעולם עמד מלכת" החייזר נראה אנושי לחלוטין, הוא לא מאיים, אלא דווקא אוהד את בני האדם והגיע אלינו למטרות שלום. נכון, יש לו רובוט ענקי שיכול להמיס חצי מדינה בקרן הלייזר שלו, אבל החייזר החביב, קלאטו שמו (ריבס) יכול לשלוט בו בעזרת שלוש מילים שהפכו לאבן סלע אצל חובבי הז'אנר "קלאטו, ברדה, ניקטו".
הרעיון לסרט מדע בדיוני צץ במוחו של המפיק ג'וליאן בלאושטין ב-1949. הוא הבחין כי מגאזיני המדע בדיוני, המאגדים מספר סיפורים, הופכים ליותר ויותר פופולרים ולכן, כשהוא מנסה לרכב על הגל הזה ולתרגם את ההצלחה לשובר קופות, הוא ביקש מאחד העוזרים שלו שימצא סיפור קצר טוב, מאחת החוברות, שניתן להפיק לסרט. מכיוון שבלאושטין ידע כי אין לו תקציב גדול, הוא ויתר מראש על עלילה שמתרחשת בחלל החיצון וביקש להתמקד בעלילות שמתרחשות על פני כדור הארץ. לא עבר זמן רב והעוזר חזר עם שני שמות, הסופר הארי בייטס והסיפור הקצר "להתראות למאסטר" (תרגום חופשי ל-Farewell to the Master), שפורסם בשנת 1940. בלאושטיין קרא, התלהב וקנה את הזכויות לסיפור ב-500 דולרים (סכום מגוחך גם אז).
בבסיס הסיפור חייזר בשם קלאטו שהגיע אל כוכבנו ובפיו שדר של שלום. כל מטרתו היא לאחד בין אומות העולם ולהפסיק את הלוחמה. מספר דקות אחרי שהוא ניגלה לראשונה אל מול בני האדם (ובייחוד אל מול מאות אנשי צבא מבוהלים) הוא נורה ומת, אולם בעזרת הרובוט הענקי הוא חוזר לחיים.
כשהושלמה כתיבת התסריט, בתחילת שנת 1950 כבר פרצה מלחמת קוריאה ובלאושטיין חשש כי הפקת הסרט, שבעצם קידם את מסר השלום והאחדות, תעצר. אולם, מנהל אולפני פוקס האגדי, דאריל פ. זאנוק, אמר "אני אוהב את התסריט, הוא מרתק ומהנה, בואו נלך על זה".
הגה הבימוי ניתן בידיו של רוברט וייז, אז במאי מתחיל שביים שני סרטי אימה דלי תקציב ושקודם לכן עבד כעורך עם אורסון וולס (הוא ערך, בין הייתר את "האזרח קיין"). וייז, שהיום נחשב לאחד הבימאים החשובים בקולנוע האמריקני, ביים מאוחר יותר קלאסיקות כמו "צלילי המוזיקה", "סיפור הפרברים" ואת סרט הקולנוע הראשון בסדרת סרטי "מסע בין כוכבים".
וייז שכר את שירותיו של המוסיקאי ברנרד הרמן, שמאוחר יותר יהפוך למוסיקאי הקבוע של אלפרד היצ'קוק, שהחליט להשתמש בתזמורת שבחלקה הייתה אלקטרונית, משהו שהיה מאוד לא מקובל בהוליווד. כמו-כן וייז החליט שהוא מצלם חלק גדול מהסרט באתרים אמיתיים ולא באולפן מה שנתן לסרט תחושת אמינות והיו מבקרי קולנוע שאפילו שיבחו את הסרט והאיכויות הדוקומנטריות שלו.
בלאושטיין, שבתחילה רצה ללהק לתפקיד הראשי שחקנים מפורסמים כמו ספנסר טרייסי או קלוד ריינס, החליט בסופו של דבר כי דווקא שחקן אנונימי (מייקל רני, שלא עשה שום דבר משמעותי מאז ומת ב-1971), שלא מוכר לאמריקנים, ישדר אמינות ייתר כחייזר שמגיע לארץ.
אבל, הגרסה הישנה לא הצליחה לעבור את שלב הצנזורה, לא בגלל מסר השלום והאחדות אלא דווקא בגלל "חתרנות דתית". בסרט, קלאטו נורה על-ידי חייל אמריקני מבוהל אולם מוחזר לחיים בעזרת הרובוט שלו. העובדה שרובוט יכול לגרום למישהו לחזור מן המתים הקפיצה את הצנזור שמייד דרש שינויים, הרי רק אלוהים יכול להחליט מי ימות ומי יחייה ומי יחזור אלינו. ואכן, בסופו של דבר נמצא הפתרון כי הרובוט הענקי, גורט, יוכל להחזיר את קלאטו לחיים לזמן מוגבל, כדי שיוכל לתת את הנאום הסופי שלו ובו הוא אומר כי כוח החיים והמוות לא נמצא בידיו של גורט אלא בידי "הרוח הגדולה ורבת העוצמה".
ההימור השתלם והסרט, שהפקתו עלתה קצת פחות ממיליון דולרים הכניס כמעט שני מיליון דולר בקופות. "כשהעולם עמד מלכת" גרסת 2008 הוא ללא ספק אחד הסרטים שהכי מצפים לו (אם כי גם בחשש מה) אנשי קהילת המדע בדיוני. לא ממש ברור מה יהיה קו העלילה המדוייק ועד כמה הוא יהיה נאמן למקור. קיאנו ריבס, שהודה כי הוא לא אוהב חידושים לקלאסיקות, אמר שהסכים להשתתף בפרויקט בכלל התסריט המרתק שהוא לא חידוש אלא בעצם פרוש מחודש של הקלאסיקה. ריבס הסכים לספר כי דמותו, קלאטו, בגרסה החדשה, לא תהיה אנושית וחביבה מההתחלה כמו בגרסה המקורית, אלא תעבור תהליך של שינוי, מחייזר מאיים, לחייזר הרבה יותר אנושי.
לצד ריבס, זוכת האוסקר ג'ניפר קונולי ("נפלאות התבונה") ומר סמית' הצעיר, נראה את ג'ון קליז בהופעת אורח קצרה ואת זוכת האוסקר קאתי בייטס כשר ההגנה של ארצות הברית.
