גופי הפיקוח הפדרליים בארה"ב באו לידי הסדר עם איש הכספים היהודי מוול סטריט, ברנרד מאדוף, המואשם בהונאת לקוחותיו, רבים מהם יהודים, ביותר מ-50 מיליארד דולר.
לפי ההסדר, יוקפאו נכסי החברה של מאדוף, וימונה כונס נכסים שינהל את ענייניה הכספיים. ההסדר הושג לאחר שכמה משקיעים הביעו חשש כי כל חסכונותיהם ירדו לטמיון.
את ההסדר שעליו הסכימה גם החברה, בנפרד, אישר (יום ו', 12.12.08) שופט פדרלי. כך מסר אלכסנדר וסילסקו, בכיר ברשות הפדרלית לניירות ערך ובורסה (SEC). וסילסקו מסר כי הכונס ידאג לשמר נכסים, כספים ועסקים של מאדוף, ו"יקבע את היקף ההונאה".
ההתמוטטות של חברת "ברנרד מאדוף ניירות ערך והשקעות" אירעה שעות אחדות לפני שנעצר ביום ה' באשמת מרמה בניירות ערך. על-פי טענת התביעה, אמר מאדוף לכמה מעובדיו כי ניהל מעשה הונאה ענקי מן הסוג הקרוי "שיטת פונזי". על-פי שיטה זו, נוכל משכנע אנשים לתת לו את כספם כדי להשקיעו תמורת תשואה גבוהה, אך התשואה שהוא משלם להם באה שוב ושוב מכספם של משקיעים נוספים שהוא מפתה באותה דרך, ולא מרווחי השקעות אמיתיים.
מאדוף שוחרר בערבות של 10 מיליון דולר. עורכי דינם של הקורבנות, החוששים כי איבדו את כל חסכונותיהם, הצטופפו ביום ו' באולם בית המשפט והמתינו לדיון בגורלם של הנכסים שנותרו למאדוף. הדיון בוטל לאחר שהושג ההסכם על מינוי הכונס.
הקרן נגד התבוללות - התרוקנה כלי התקשורת בארה"ב אומרים כי מאדוף הצליח לשטות במאות משקיעים במשך שנים רבות, והם נתנו בו אמון רב. העיתון ניו-יורק טיימס נוקב בשמותיהם של אנשים עשירים שנפלו בפח של הנוכל, רבים מהם יהודים, ובהם עזרא מרקין, יו"ר GMAC, שהיא חברת המימון של ג'נרל מוטורס; פרד וילפון, הבעלים הראשי של קבוצת הכדורסל ניו-יורק מטס; נורמן ברנן, בעליה לשעבר של קבוצת הפוטבול פילדלפיה איגלס. אנשים אלה ואחרים הפקידו בידיו את עושרם האישי, פשוט משום ששילם להם באופן קבוע תשואות גבוהות. הם לא ידעו שהכסף בא מתוך כספים שמסרו לו עוד אנשים לשם השקעה.
סטיבן הלפמן, עורך דין ממיאמי, פתח חשבון אצל מאדוף משום שאביו עשה זאת לפניו במשךם 30 שנה. החדשות על פרצופו האמיתי של מאדוף הגיעו אליו כמהלומת פטיש. הלפמן אמר ביום ו' כי מאדוף הונה את כל בני משפחתו. אפילו סבתו, בת 98, מסרה את כספה למאדוף כדי לממן את הסיעוד שהיא זקוקה לו. והכסף שנחסך למימון לימודיהם של שני ילדיו של עורך הדין בקולג', נמוג אף הוא. "36 שנה של נאמנות, במשך שני דורות, וזה מה שאנחנו מקבלים", אמר.
החדשות היו הרות אסון לא פחות לקרן הצדקה על-שם רוברט לפין בעיר סיילם שבמסצ'וסטס, הפועלת נגד ההתבוללות של יהודי ארה"ב, באמצעות שיגור בני נוער לישראל ותמיכה במאמצי חינוך יהודיים. הקרן נאלצה ביום ו' לפטר את הצוות הקטן של עובדיה ולסגור את תוכניותיה בגלל הפסדיה למאדוף, מסרה מנכ"ל הקרן דבורה קולטין. "ביטלנו הכל" - אמרה בעיניים דומעות.
קולטין לא ידעה להסביר לניו-יורק טיימס כיצד אירע שהקרן הייתה כה חשופה לפירמה של מאדוף.
סאם אנגלבארדט מלוס אנג'לס, משקיע בכלי התקשורת, מסר כי כמה בני משפחה מסרו את כל נכסיהם למאדוף. גם הוא הסביר כי במשך שנים רבות קיבלו בני המשפחה תשואות גדלות והולכות על השקעותיהם, ולא הייתה להם מעולם בעיה להוציא את כספם כאשר רצו בכך. ככל שחלף הזמן נתנו בני המשפחה אמון רב יותר במאדוף.
סיפורים דומים חזרו ונישנו ביום ו'. אשה מברוקלין שאביה מת לפני שבועות אחדים, גילתה כי כל רכושה וחלק נכבד מכספי אמה החורגת הושקעו אצל מאדוף. בכיר ביית ספר למשפטים במנסצ'וסטס חושש כי איבד מיליונים בהתמוטטות מאדוף.
השאלה הישנה: איפה היו גופי הפיקוח ורואי החשבון? סטיבן וייס, שדיבר בשמם של 30 משקיעים לפחות, אמר כי רבים מהם הפסידו הכל. אחד המשקיעים, לורנס ולוול, בן 69, דיקן בית הספר למשפטים במסצ'וסטס, אמר כי הוא וחבר נוסף הפסידו מיליוני דולרים. "זה אסון גדול לאנשים רבים", אמר לניו-יורק טיימס בטלפון.
ולוול אמר כי הוא רוצה לדעת היכן היו גופי הפיקוח הממשלתיים, וכמוהם רואי החשבון ואחרים בחברה של מאדוף, כאשר אבד כל הכסף.
לפי תביעה פלילית שהוגשה נגד מאדוף לבית המשפט, טיפל הנוכל בכספם של 30-25 איש. אבל עורכי דינם של המשקיעים אמרו שמדובר לפחות בכמה מאות.
חברת סטרלינג אקוויטיס, בבעלותו של פרד וילפון, הודתה ביום ו' כי השקיעה כספים בחברה של מאדוף.
מאדוף, יו"ר נסד"ק לשעבר, ייסד את הפירמה שלו ב-1960. הון היסוד היה 5,000 דולר שהרוויח כמציל בחופי לונג איילנד. הוא רכש לעצמו מוניטין של אדם שההשקעות באמצעותו בטוחות וסולידיות.
מאדוף התפטר מתפקידו בישיבה יוניברסיטי, שבה היה גזבר חבר הנאמנים ומעורב בעסקי בית הספר. "עורכי הדין ורואי החשבון שלנו חוקרים את כל ההיבטים של היחסים שלו עם ישיבה יוניברסיטי", אמרה דוברת המוסד הדי שולמן.
ניו-יורק טיימס אומר כי לפי מסמכים שהגיש המוסד היהודי לשלטונות המס בשנת 2006, היה חלק נכבד מהכספים שלו מושקע בסוף 2006 בקרנות גידור ובהשקעות מסוכנות אחרות.
