"אף פעם לא חשבתי ששווקים שלקחנו כמובן מאליו לא יהיו קיימים יותר. אני אומר זאת בהקשר לשוק ני"ע מסחריים - שוק שמגלגל 3 מיליארד דולר ברבעון ונועד לממן תזרים מזומנים בטווח הקצר" - כך אומר סטיב רוס, פרופסור לכלכלה פיננסית מאוניברסיטת MIT, בוועידת ישראל לעסקים המתקיימת במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב.
בפאנל על המשבר הפיננסי העולמי, מתח דן ללוז, יו"ר מגדל שוקי הון, ביקורת על ההתערבות הממשלתית בשוק ההון: "שמענו שלבנקים אין צורך בהזרמת הון, אז אני לא מוצא בזה שום השפעה אמיתית. אנחנו צריכים לראות תשואות יורדות על אג"ח קונצרניות של חברות טובות - ואז האפשרות שלהם להתממן באמצעות הבנקים משתפרת ומשבר הנזילות נפתר".
יאיר המבורגר, יו"ר קב' הראל ביטוח ופיננסים: "אם הממשלה לא תכניס את הידיים לבוץ, המשבר הזה יהיה הרבה יותר קשה. הממשלה עשתה מעט מאוד עד עכשיו. היא צריכה לשים בצד את כל עסקיה ולהבין שגם פה יצטרכו להפשיל שרוולים ולשכוח מכל המודלים הכלכליים, שראינו לאן הם הביאו אותנו. גם אם הם יביאו אותנו לבעיות פיסקאליות בעוד כמה שנים - נפתור את הבעיות אז".
סמדר ברבר-צדיק, מנכ"ל הבנק הבינלאומי: "אם מצפים שהמערכת הבנקאית תיתן אשראי לכל מה שרוצה, אז טועים. למערכת זו יש דרישות רגולטוריות משלה ומחויבויות כלפי המפקידים שלה".
שלמה זהר, יו"ר בנק דיסקונט: "אני היחידי שתמכתי בתוכנית, לא בגלל שהיא טובה או שיש משהו יותר טוב, אלא בגלל הנחיצות שלה. התוכנית כיוונה לבעיה האמיתית וניתנת ליישום מיידי - ויש בעיית אשראי במשק. אם נשב על הגדר ונראה מה ילד יום נקבל משבר הרבה יותר חזק".
זוהר הוסיף: "מצבם של העסקים הקטנים והבינוניים טוב יותר מאשר היה אי פעם, ואלו הם הלקוחות שלנו. אותם עסקים גדולים יצאו מהמערכת הבנקאית כי הם קיבלו אשראי זול יותר וללא בטחונות מחוץ למערכת. מי שראוי לקבל מאיתנו אשראי מהעסקים הקטנים והבינוניים מקבל - מי שלא, מבקשים ממנו לפרוע".
צבי זיו, מנכ"ל בנק הפועלים: "צריך לכוון את מירב המאמצים קודם כל כדי להחיות את שוק האשראי הבין בנקאי, כמו מה שעושים עם שערי ריבית. למערכת הבנקאית אין יכולת להחזיק את שוק האשראי החוץ-בנקאי במקומה".
בהתייחסו לתוכנית הכלכלית אמר דוד ברוך, מנכ"ל אקסלנס נשואה: "אני לא מצליח להבין מה המטרה של התוכנית הזו - האם מדובר בסוגיות חברתיות שבאים לפתור או לסייע לשוק ההון".
צבי זיו הוסיף: "הדבר הכי מטופש שיכול להיות כרגע זה שמחה לאיד על כך ששוק האשראי החוץ-בנקאי התייבש. בשנים האחרונות השוק הזה נתן הרבה יותר מ-50% מעוגת האשראי. לכן, הדבר הראשון שצריך לעמוד על סדר יומה של הממשלה הוא איך להחזיר את השוק הזה לפעילות תקינה. יש לנו מקורות למימון לטווח קצר ולגופים המוסדיים יש יכולות למימון לטווח ארוך. כך זה עובד בכל העולם ואנחנו לא צריכים לחזור אחורה למה שהיה לפני 4-3 שנים. איגוח זה משהו שמדינת ישראל מאוד זקוקה לו וכך גם חוזי החלף עתידיים המגינים מפני חדלות-פירעון (CDS)".
מנכ"ל בנק הפועלים הוסיף: "אין ספק שחלק מהמכשירים הפיננסיים לא היו ברורים מספיק - גם לא לנו. אין ספק שאנחנו מפיקים את הלקחים".
דן ללוז: "נכון שיש הרבה חברות שלא היו צריכות להגיע לחיתום והנפקות, ואני מניח שכשהן הגיעו לבנקים, הבנקים זרקו אותן מכל המדרגות. ללכת ולהגיד שלפני שנתיים היינו צריכים לעשות את זה (שיקולי אשראי) אחרת תמיד אפשר, אבל אני חושב שבאותה נקודת זמן פעלנו בסדר גמור".
יאיר המבורגר הוסיף: "אנחנו רכשנו קופ"ג מבנקים מאוד מכובדים: הם ניהלו את ההשקעות באופן שמרני לכאורה - השקעה רק במניות המעו"ף ובאג"ח קונצרניות. וראינו מה קיבלנו בסופו של דבר".
משתתפי הפאנל התבקשו לענות האם קיימת לדעתם סכנה בטייקונים במשק הישראלי.
דן ללוז הזהיר: "בהחלט קיים סיכון שטייקון ייפול; יש סבירות להסדר חובות כזה או אחר, שלא הייתי מציע מכלל הסתברות".
יאיר המבורגר ענה, בהקשר זה: "צריך לעשות כל מאמץ כדי שהאג"חים יתמחזרו. אין דרך אחרת, ומבחינה הזו, ממשלת ישראל לא מבינה את המהירות שבה דברים קורים".
סמדר ברבר-צדיק הגיבה: "משבר כמו זה אף אחד לא חווה. רוב אנשי העסקים בישראל לא פעלו רק בארץ, כך שהבעיה גדולה על מידותיה של המדינה. אם בעוד שנה או שנתיים הם לא יצליחו למחזר את ההלוואות בחו"ל, הם יצטרכו למצוא פיתרון אחר - לכן הראייה פה היא לא מספקת. צריך לתמוך בעסקים גדולים עד שתחזור הנזילות ברמה מספקת. אני לא יודעת כמה זמן זה ייקח".
שלמה זהר מדיסקונט נשמע רגוע יותר: "המערכת הפיננסית בארץ נזילה ביחס לחו"ל. אנחנו לא בעין הסערה. אנחנו כרגע נתקלים בגלי ההדף".
זהר הוסיף: "ההשקעה שלנו באג"ח של פאני מיי ופרדי מאק מוכיחה את עצמה, גם אם היא גבוהה מההון העצמי שלנו. נכון, מדובר בתיק משכנתאות, אבל צריך לזכור שהבנק שלנו בניו-יורק משקיע זה עשרות שנים בתיק הזה, שנבנה הרבה לפני הבועה של שנות ה-2000. הוא מנוהל על-ידי סוכנויות מימון המשכנתאות הפדראליות, כי אנחנו לא רוצים לנהל 10,000 משכנתאות".
"הגיבוי של ממשלת ארה"ב משמעו שהיא מתחייבת באמצעות הסוכנויות להעמיד משכנתא חלופית באותם תנאים במקרה של חדלות פירעון ולכן מדובר בתיק שבביצוע מלא. ברור שהיקף ההשקעה גבוה מההון העצמי, כי ההון העצמי הוא חלק קטן מכל המאזן של הבנק - ולראייה: גם ההשקעה שלנו באג"ח ממשלת ישראל גדולה בהיקפה מההון העצמי".
צבי זיו התייחס לסוגיית הטייקונים: "אני לא חושב שהבעיה היא הטייקונים. השאלה היא האם שוק ההון מתפקד ומסוגל לחזור ולשמש בתפקיד שמילא בשנים האחרונות, ופחות משנה אם הכסף הגדול מפוזר על 20 לקוחות או 30 לקוחות".
דוד ברוך אמר: "יש הרבה פאניקה. פאניקה זה כשגודלמן זאקס מגייס אג"ח בערבות מלאה של הממשל האמריקני ולמרות זאת התשואה עליהן גבוהה ב-2% מהאג"ח הממשלתיות שם. בארץ היה לנו גילום יתר של חלק מהפסדי החוב באג"ח הקונצרניות. זה שתהיה חלוקה מחדש של העושר במדינת ישראל זה ודאי. זה שחלק מבעלי המניות לא ישארו בעלי מניות - זה משהו שצריך לעכל".
בנוגע למצב השוק היום, אמר ללוז: "יש כרגע הזדמנויות על הרצפה שאנו מכנים אותן לא 'זהב' אלא 'יהלומים'. ניתוח פשוט שבוודאי נעשה בכל בתי ההשקעות יכול לגלות סבירות של 93% להחזר באג"ח קונצרניות. אלו הזדמנויות חד-פעמיות, ומי שמסוגל לנתח ויכול לקחת את הסיכון, או בעצם, חוסר סיכון, מדובר בהזדמנות מדהימה".
שאר משתתפי הפאנל התייחסו אף הם ללקחים מהמשבר הנוכחי.
ברבר-צדיק: "המשבר הזה לימד אותנו לפזר אשראי והשקעות במידתיות. יציאה מהמשבר תיבחן בכיוון הזה ביחד עם ביטחון צרכני, אך עדיין 2009 תתאפיין בקשיים בכלכלה הריאלית".
שלמה זהר: "אנו רואים את כולם רצים היום לנכס חסר סיכון - אג"ח ממשלת ארה"ב, ואני רואה בהמשך הדרך הפסדים גדולים למי שיישאר שם. כבר בהנפקה האחרונה נסגר המכרז על 0% ריבית. ברגע שמפלס הפאניקה יירד והריביות יתאימו את עצמן, יהיה הפסד גדול מאוד".
צבי זיו חתם את הפאנל: "2009 תהיה קשה מאוד מבחינת ההתמודדויות שלנו, אין ספק. נצטרך תיקון בתמחור הקיצוני. אני מקווה שבסוף 2009 תגיע ארה"ב לנקודת השפל שלה, וזה יהיה סימן לעולם לצאת מהמשבר".
