בג"צ ביטל (יום ב', 15.12.08) את הצו הזמני שהוציא אמש לדחיית שיחרור האסירים הפלשתינים. זאת לאחר שהתקבלה תשובת המדינה לאחת מהן, עתירת מרכז משל"ט. מדובר היה בסופו של זגזג לילי במהלכו - תחילה נדחתה העתירה על-ידי השופט אליקים רובינשטיין, שקיבל את טענת המדינה על שיהוי בהגשת העתירה. לאחר מכן, משל"ט ערערה ובמפתיע, קיבל השופט את הערעור והוציא צו הקפאה עד למתן תשובת המדינה. כאמור עם מתן התשובה בבוקר, ביטל רובינשטיין את צו ההקפאה.
המדינה טענה בתגובה כי "אין בעתירה כל הסבר מדוע הוגשה 'ברגע האחרון'". "מאז פורסמו הרשימות ביום א' שעבר, פעלו העותרים בנחת ועברו באיטיות על רשימות האסירים, כאילו כל זמנם בידם. לו רצו העותרים לפעול במהירות הראויה ספק אם היה נדרש להם שבוע לשם גיבוש עמדתם. נעיר כי בית המשפט הנכבד קבע כי תקופה של 48 שעות עובר לשחרור היא תקופה מספקת לשם הגשת עתירות בעניין".
העותרים טענו טענות 'עתיקות' יתרה מכך, "כבר ביום ד' וה' שעבר נמסרו לעותרים תשובות בעל פה לגבי עיקר הטענות המופיעות בעתירה. אכן, רק ביום ה' טרחו העותרים להעלות על הכתב על טענותיהם, ולכן התשובה התקבלה רק היום, אולם ספק אם ניתן לטעון ברצינות שרק היום נודע לעותרים על עמדת המשיבים לגבי הרשימות עצמן". עוד טענה המדינה כי עיון בטענות העותרים לגבי הרשימות, קרי הקריטריונים לשחרור הן "מוכרות וידועות ואין בהן כל טענה חדשה ומפתיעה שלא נענתה בעבר בצורה זו או אחרת על-ידי בית המשפט". מדובר ב"טענות עתיקות של העותרת, ולכן ספק אם היה ראוי להמתין איתן עד עתה".
בין הטענות שנדחו הייתה זו כי בין המשוחררים מצויים מחבלי ג'יהאד איסלאמי וחמאס. לטענת המדינה מדובר במחבלים "ששינו את השתייכותם הארגונית בעת הישיבה בכלא ולכן שחרורם תואם את האינטרס המדיני אותו מבקשת לקדם ההחלטה". המדינה ציינה עם זאת כי לאחר הגשת העתירה, הורידה שלושה שמות מהרשימה "וכך נפלה אחת הטענות העיקריות בעתירה, הנוגעת לרשימת האסירים". שלושה שמות אלו התווספו לשלושה שמות שהורדו מהרשימה עוד לפני הגשת העתירה.
חשוב לייחס את השחרור לאבו מאזן המדינה טענה עוד כי אין לעכב את שחרור האסירים על-רקע המורכבות של המהלך. "נערכו תיאומים מול הרשות הפלשתינית שנערכה לקליטתם (ב') בשעה 9:30 בבוקר, על כל המשמעות המדינית הכרוכה בכך. הודעות אף נמסרו למשפחות האסירים על-ידי הרשות הפלשתינית".
לא זו בלבד אלא שאפקט השחרור, חיזוקו של אבו מאזן, יתמוסס אם האסירים לא ישוחררו בתאריך המיועד "למדינה ידוע כי בהמשך השבוע עתיד יו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן, לצאת לביקור בארה"ב, ולא ישהה ברשות על-מנת לקבל את האסירים. אם הלה לא יוכל לקבל את האסירים ומשפחותיהם, שיחרורם לא ייוחס אליו כפי שהמדינה הייתה מעוניינת וכפי שתכלית השחרור הייתה מלכתחילה. לפיכך, הוצאת צו ביניים עתה עלולה לחתור תחת תכלית ההחלטה. היא עלולה לפגוע במערכת היחסים מול הפלשתינים שכלפיהם התחייבה המדינה. היא אף עלולה לפגוע באבו מאזן שאותו נועדה ההחלטה לחזק. נוסיף, מטרת השחרור מהווה מחווה לחג הקורבן, וכל דחייה או ריחוק מתאריך זה תפגע במטרה העיקרית לשמה נועד מהלך זה".
המדינה ציינה את החלטת בג"צ אשר דחה לפני כשלושה חודשים עתירה דומה. השופטים כתבו אז כי "המדובר בהחלטת הדרג המדיני בעניין מובהק שבמדיניות, הכרוך במערכת היחסים בין ישראל לרשות הפלשתינית. מושכלות ראשונים הם כי אין בית משפט זה נוהג להתערב בהחלטות הדרג המדיני בעניינים כגון דא... המהלך ההנקט מן הבחינה המדינית והציבורית - ענין זה נתון בידי הממשלה במסגרת האחריות המוטלת עליה בניהול המהלכים המדיניים והביטחוניים של ישראל ואין לנו לנקוט עמדה לעניין זה".
צו ביניים לילי ניתן בהפתעה אתמול בערב, עם דחייתן של שורת עתירות נגד שחרור המחבלים, נדמה היה כי נסתם הגולל על פרשה זו וכי 227 המחבלים יצאו לחופשי. אך בית המשפט העליון הפך בחצות הלילה (יום א', 14.12.08) את החלטתו ביחס לעתירה אחת, של משל"ט, והקפיא את השחרור עד לשעות הבוקר המוקדמות.
מדובר היה בהקפאה בעקבות ערעור של ארגון משל"ט - מכון משפטי לחקר טרור וסיוע לנפגעיו, על דחיית עתירתו נגד שחרור המחבלים. המכון טען בין היתר כי שחרורם של מחבלים עם דם על הידיים יסכן את חייהם של אזרחי ישראל, חיילים וגם פלשתינים.
תחילה דחה השופט אליקים רובינשטיין את העתירה וקיבל את עמדת המדינה לפיה מדובר בעתירה שהוגשה בשיהוי. עם זאת הורה למדינה להגיב על כמה מהטענות בתוך 21 יום.
מרכז משל"ט לא השלימו עם ההחלטה והגישו ערעור בטענה בין היתר כי לא ניתן לקבל את התנהלות המדינה אשר לא הגיבה לטענות המועלות בעתירה והסתפקה בטענת השיהוי. הפעם קיבל השופט את הטענה והקפיא את שחרור המחבלים.
הוא גם הורה למדינה להגיב לעתירה עד 7:45 בבוקר (ב') וקבע כי "לא תיעשה ההעברה עצמה בטרם החלטה". הוא כתב בהחלטה כי לאחר תגובת המדינה יוחלט על המשך הטיפול בערעור.
