ישראל זיתוני, תבע את אגד בבית המשפט לתביעות קטנות ברמלה בסכום של 17,800 שקל בגין איחורים. לדבריו, קו 460 לוד-ת"א נוהג לאחר או שלא להגיע בכלל, ובחודשים אוגוסט-נובמבר 2007, אירעו מספר תקלות שבעטיין איחר למקום עבודתו והפסיד תוספת המחולקת לעובדים מצטיינים. "מספר פעמים נהגי קו 464, הציעו לי ולנוסעים אחרים, שהמתינו בתחנה, להצטרף אליהם לכיוון צומת הולץ בטענה שקו 460 לא יגיע". זיתוני ביקש פיצוי בגין הנזק הממוני והלא ממוני שנגרם.
בכתב ההגנה השיבה אגד, שהיא עורכת רישום מדויק של כל הנסיעות בקווי השירות המתועדים ב"כרטיס עבודה". כמו-כן שהיא מפעילה 4,000 אוטובוסים ולעתים ישנן תקלות טכניות או עומסי תנועה בלתי צפויים, "ועל כן ייתכן שקו זה או אחר לא הגיע לתחנה בזמן המתוכנן". לדברי אגד, רק בארבעה מועדים לא הגיע קו 460 לתחנה ובמקרים אחרים, אירעו תקלות טכניות ועומסי תנועה. "התובע לא הוכיח את נזקיו ולחילופין אם אירע לו נזק הוא לא ניסה להקטינו".
עוד נאמר שהוצע לזיתוני, בהליך גישור, כמחווה של רצון טוב, פיצוי בסך 1,500 שקל אך הוא סירב. אגד ביקשה לדחות את התביעה.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר בהעדר הצדדים, חייבה השופטת איטה נחמן את אגד לשלם לזיתוני 1,000 שקל בתוספת 200 שקל הוצאות משפט בתוך 30 יום. "על הנתבעת מוטלת האחריות למתן השירות לתובע המתגורר בעיר לוד ולתושבים האחרים באזור, לפי לוחות הזמנים המתפרסמים על ידה. לוח זמנים הוא למעשה הזמנה של הנתבעת לתושבים ולנוסעים אחרים להשתמש בשירותי הנתבעת. פרסום לוח זמנים בידיעת התובעת כי אין לה די רכבים לביצוע כל הנסיעות במועדן, כי אם חלק בלבד, יש בו כדי 'הטעיה' כהגדרתה בחוק הגנת הצרכן".
השופטת הוסיפה שלזיתוני נגרמו טרחה רבה ועוגמת נפש. "המתנה ממושכת בכל מזג אויר, שיבוש תוכניותיו ובזבוז זמן, כל אלה הם כתוצאה ממחדלי הנתבעת".