אופירה וטל אליהו, תבעו את חברת קרקל סיורי מדבר בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בבית-שמש בסכום של 8,389 שקל לאחר שלא היו מרוצים משירותיה.
בכתב התביעה נטען שהזוג התחתן בחודש יולי השנה, והזמין מהנתבעת קרון שירותים נייד מפואר שאמור היה לשמש את האורחים עד לשעה 2:00 לפנות בוקר. בפועל, הקרון הוצב מוקדם מידי ונסגר לפני השעה הנקובה והאורחים המסכנים נאלצו להתאפק.
לדברי הזוג, הדבר גרם להם לעוגמת נפש ומבוכה, "ולא יתכן שהאורחים נשארו ללא פיתרון הולם". עוד הוסיף הזוג, כי החתן נאלץ לעזוב את רחבת הריקודים, ולהיכנס לדין ודברים עם נציגת הנתבעת ולהפציר בה שתפתח את הקרון שוב. "דרשנו לפתוח את הקרון על-מנת לתת מענה לעשרות החוגגים שנותרו חסרי אונים במשך כשעה, ולאחר ויכוח קולני הקרון נפתח".
בכתב ההגנה טענה הנתבעת שדין התביעה להידחות בהעדר עילה. לדבריה, באירוע נכחו 300 אורחים ולא 200 כפי שהובטח והזוג אליהו, לא הבהיר מראש שהאירוע יתקיים בשני אתרים, המרוחקים, יחסית זה מזה. כמו-כן שבשעה 00:30 האתר בו הוצב הקרון היה ריק מאורחים ונציגת הנתבעת סברה שהאירוע הסתיים וכי לא נאמר לה שהאורחים מפזזים להם ברחבת הריקודים, המרוחקת כ-250 מטר מהמקום. הנתבעת הוסיפה שהקרון נסגר ל-20 דקות בלבד והחתן צעק על נציגת החברה למרות שהתנצלה בפניו על טעות שתוקנה.
בפסק דין שניתן בחודש שעבר, בהעדר הצדדים, דחה השופט שמעון שטיין את התביעה וחייב את הזוג אליהו לשלם לנתבעת 500 שקל הוצאות בתוך 30 יום.
לדבריו, הטעות נעשתה בתום לב, לאחר שנציגת הנתבעת לא הבחינה באורחים באתר בו נמצא הקרון, והאשמה רובצת לפתחה של הכלה. "לא הוסבר לנציגי הנתבעת, לא מראש ולא תוך כדי האירוע, כי האירוע מתקיים בשני אתרים נפרדים וכי רחבת הריקודים נמצאת במקום מרוחק. משכך, אין לתובעת להלין אלא על עצמה".
השופט הוסיף שגם אם הקרון היה סגור למשך למעלה משעה, הרי שאי ההבנות נבעו ממחדליה של הכלה והטעות אינה מצדיקה פסיקת פיצוי כלשהו. "שוכנעתי שהנתבעת ביקשה ליתן שירות טוב ואיכותי וכי נמנע ממנה, מסיבות שאינן תלויות בה".
