מחקר קודם גילה ירידה ברמת האינטליגנציה בקרב גברים סקוטים לאחר המלחמה, והתיאוריה הייתה שגברים פחות אינטליגנטים היו בסבירות גבוהה יותר שלא להתקבל לשירות.
המחקר החדש סותר את התיאוריה הזו. גברים שלא שירתו בצבא היו אינטליגנטים יותר מעמיתיהם ששרדו את המלחמה, ובעלי מנת משכל שווה לאלו שמתו.
כשהחוקרים ניתחו את הנתונים הם גילו ממצאים נוספים: חיילים שדורגו נמוך היוו שלוש-חמישיות מכל מקרי המוות, ומנת המשכל שנמדדה בילדותם הייתה 95.3 בממוצע. קצינים ומפקדים שאינם קצינים היוו כ-7% ו-20% ממקרי המוות במלחמה, בהתאמה. תוצאות המבחנים של הקצינים הגיעו ל-121.9, והעלו את הממוצע של אותם חיילים שמתו. תוצאות המבחנים של מפקדים שאינם קצינים היו 106.7 בממוצע.
אחת התיאוריות היא שהייתה גם נטייה כללית מסויימת של חיילים אינטליגנטים יותר לבצע היטב את משימתם, וחיילים אלו מצאו את עצמם בסופו של דבר במצבים המאיימים על חייהם.
תיאוריה אחרת היא שהקשר בין אינטליגנציה לתמותה גבוהה יותר במצב מלחמה נובע מיכולות ורבליות מגובשות יותר, מה שמוביל לתפקידים הדורשים כישורי מנהיגות גדולים יותר בניגוד לצורות אחרות של אינטליגנציה.