צוללים שבדקו את שרידי אניית הנוסעים המפורסמת לוזיטניה, עשויים לשנות את ספרי ההיסטוריה. לדבריהם, אפשר שהאנייה הובילה נשק.
הצוללת הגרמנית U-20 הטביעה את לוזיטניה ב-7 במאי 1915 לא הרחק מחופי אירלנד. הגרמנים טענו כי זו הייתה מטרה לגיטימית משום שהאנייה הבריחה נשק. באסון לוזיטניה נספו 1,198 מתוך 1,959 הנוסעים ואנשי הצוות. בין הנספים היו 100 ילדים. האנייה, שהייתה שייכת לחברת הספנות הבריטית קונארד, הייתה בדרכה מניו-יורק לליברפול.
הטבעת האנייה, שהייתה אחת המהירות והגדולות בזמנה, עוררה זעם רב במדינות רבות, ובכללן ארה"ב, נגד גרמניה. התעמולה הבריטית כינתה את הגרמנים "הונים פיראטים" הטובחים באזרחים. האמריקנים האמינו כי אסור היה לתקוף אניית נוסעים תמימה. האסון, שבו נספו בין היתר כ-128 נתיני ארה"ב, היה אחד הגורמים שהניעו אותם להצטרף למלחמה לימינם של הבריטים והצרפתים. הצטרפות ארה"ב חרצה את גורל המלחמה.
4 מיליון כדורים שר החוץ של ארה"ב דאז, רוברט לנסינג, כתב לאחר מכן כי ההטבעה שכנעה אותו "שנהפוך בסופו של דבר לבעלי בריתה של בריטניה". בארה"ב גם הופצה השמועה הכוזבת כי ילדי גרמניה קיבלו יום חופשה מבתי הספר כדי לחגוג את הטבעת לוזיטניה. האסון נתן השראה לכרזות גיוס לצבא האמריקני, שקראו לנקום את מות הנוסעים.
ואולם כעת טוענים צוללים כי ייתכן שהייתה הצדקה לטענת גרמניה שמדובר במטרה צבאית. על-פי הערכתם טמונים בבטנה של לוזיטניה, השקועה כ-100 מטרים מתחת לפני הים, כארבעה מיליון כדורים לרובה הבריטי רמינגטון 0.303.