"עונש-לא עונש, מגוחך ומקומם בקולתו", כך הגדיר (יום ה', 25.12.08) מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, את העונש שנגזר במסגרת עסקת טיעון על מורה בתלמוד תורה שהורשע בשרשרת של תקיפות מיניות של ילד בן חמש.
במכתב חריף וזועם במיוחד לעו"ד רחל שיבר פרקליטת מחוז מרכז במשרד המשפטים, תובע קדמן עריכת בירור מעמיק ויסודי לגבי הליך גיבוש עסקת הטיעון, תוך הפקת הלקחים הנדרשים לגבי השותפים לגיבושה בפרקליטות.
העונש שבית משפט השלום ברמלה מצא לנכון לגזור על המורה, במסגרת עסקת הטיעון שנרקמה בין הפרקליטות לבין עורכי דינו של הנאשם, קל במיוחד: ששה חודשי עבודות שירות.
קדמן מדגיש כי העונש מהווה "פרס עידוד לפדופיל הנפשע ולאחרים כמותו", ומבהיר כי גזר הדין ישמש ללא ספק כלי בידיהם של עברייני המין הבאים וסניגוריהם.
קדמן הדגיש בזעם כי לא הייתה מחלוקת בדבר העובדות לפיהן המורה תקף את הילד פעמים רבות לאורך שלוש שנים, תוך ניצול מרותו כמורה, ותוך ניצול תמימותו של ילד מהמגזר החרדי האמון על כיבוד הוראות מורהו.
הוא מציין כי המחוקק קבע כי העונש המירבי לעבירה אחת של מעשה מגונה בילד, דינה שבע שנות מאסר, ולפיכך, על כל העבירות והפגיעות שאותו מורה פגע בילד, ניתן היה לשלוח אותו לעשרות שנות מאסר מצטבר.
לדבריו, גם הסדר טיעון - שלעיתים הוא כורח בהבאה לדין של עבריינים - במיוחד אם הוא כולל הסכם בדבר העונש, צריך שיעמוד במבחן כלשהו של צדק, היגיון, אינטרס ציבורי, גמול והרתעה.
הוא הוסיף ותקף גם את הסדר הפיצויים הנמוכים שנפסקו לקורבן, והגדירו "השפלה נוספת".
