נשיא צרפת ניקולא סרקוזי, העניק לרגל חג המולד, חנינות ל-27 אסירים. אחת מהן מעוררת רוגז בקרב חלק מהציבור בצרפת. מדובר בז'אן-שרל מרשיאני, סוכן חשאי לשעבר, שסייע לשחרר את בני הערובה הצרפתים בלבנון בשנות ה-80 ובבוסניה בשנות ה-90, ושימש ציר בפרלמנט האירופי ומושל בדרום צרפת.
המדינאי השמרני הורשע פעמיים בקבלת שוחד בסכומים גדולים על מתן חוזים עסקיים, ועומד כעת לדין על הברחת הנשק לאנגולה, במשפט שבו מואשם גם ארקדי גאידמק. ואולם נשיא צרפת החליט כי מרשיאני שילם את חובותיו לחברה והעניק לו בשבוע שעבר חנינה חלקית שעשויה להביא לשחרורו בקרוב.
יריביו של סרקוזי קפצו על מתן החנינה כמוצאי שלל רב. "כיצד ניתן לדבר על צדק, כאשר אותם כללים אינם חלים על הכל?", שאלה מנהיגת הסוציאליסטים מרטין אוברי. היא ציינה כי סרקוזי דחה עתירות להעניק שחרור מוקדם לאלפי אסירים שהורשעו בעבירות קלות מסוימות.
החנינה שקיבל מרשיאני הוסברה ב"אומץ וגבורה" שהפגין מרשיאני לפני מאסרו.
האיגוד המקצועי הגדול CGT כינה את המחווה של סרקוזי "שערוריה". "איזה מעשה גבורה הוא לשבת באגף האח"מים של כלא לה סנטה?", שאל האיגוד בהודעה שפרסם, בהתייחסו לבית הסוהר שבו כלוא מרשיאני.
שרת הפנים של צרפת, מישל אליו-מארי, אמרה כי "אישיותו ופעולותיו בעבר של מרשיאני נלקחו בהחלט בחשבון" בהחלטה על החנינה.
גם הממליץ - מושחת ארבעה בני ערובה לשעבר בלבנון המליצו לפני הנשיא על מתן החנינה. גם הבוס לשעבר של מרשיאני, שרל פסקואה, מעמודי התווך של הממסד השמרני, העומד אף הוא לפני האשמות בשחיתות, המליץ למענו.
פסקואה, שר הפנים לשעבר, אמר כי "אין שום דבר יוצא דופן" בהחלטת סרקוזי. "הבה נסתכל על השירותים שהוא נתן, על הסיכונים שקיבל עליו, על האומץ שהפגין, על התוצאות שהשיג כאשר שחרר את בני הערובה", אמר פסקואה לרדיו RTL.
מרשיאני, מקורבו של הנשיא לשעבר ז'אק שיראק, זכה לקידום ציבורי רב לאחר שסייע לשאת ולתת על שחרורם של שלושה בני ערובה צרפתים שהחזיקה תנועת הג'יהאד האיסלאמי הפרו-אירנית בלבנון ב-1988. הם נמנו עם קבוצה גדולה יותר של בני ערובה זרים, ובהם אמריקנים.
בתמורה הסכימה צרפת לחדש את היחסים הדיפלומטיים עם אירן שנפגעו במלחמת עירק-אירן, ולשלם את התשלום האחרון מתוך מיליארד דולר בסכסוך עם אירן בנושא האנרגיה הגרעינית.
לאחר מכן, הואשם מרשיאני בהלבנת הון שנועד לשמש כופר בעד שחרור בני הערובה, אף שממשלת צרפת הכחישה ששילמה כופר כלשהו.
ב-2005 הורשע מרשיאני בשתי עבירות שחיתות: אחת מהן, לקיחת שוחד בעסקת מכירת תיבות הילוכים של חברה גרמנית למשרד ההגנה הצרפתי לשימוש בטנקי לקלרק, והאחרת, הפקת רווח מחוזה בין חברה הולנדית לבין רשות נמלי התעופה של פריס על מכירת מסועי מזוודות בשנות ה-80. בעת שקיבל את השוחד היה פקיד ממשלתי.
השירות למדינה - מצדיק הכל לאחר שהורשע, אמר מרשיאני: "העונש לא מגיע לי. שירתי את ארצי 42 שנה בכבוד". הוא אמר כי אינו מתחרט על שום מעשה שעשה, וכי היה עושה זאת שוב.
בית המשפט לא חשב כמוהו. "מרשיאני נתן לצרפת דימוי של מדינה שבה השחיתות מאפשרת לקנות קובעי מדיניות ציבוריים בלי קושי".
למרשיאני, בן 65, נמסר כעת כי עונשו הופחת בחצי שנה. מכיוון שכבר ריצה 13 חודשים מתוך שלוש שנות ממאסר שנגזרו עליו, פירושה של החנינה החלקית הוא שהוא רשאי לבקש כעת שחרור על תנאי.
ואולם, גם אם ישוחרר בקרוב, לא יהיה מרשיאני פטור מצרות משפטיות. הוא, והבוס שלו פסקואה, נמנים עם 42 נאשמי משפט הברחת הנשק לאנגולה. המשפט החל באוקטובר וצפוי להימשך עד מרס 2009.