יושב-ראש המועצה הציבורית של מפלגת הבית היהודי, יעקב עמידרור, שלח מכתב לחברי המועצה ובו הודיע על התפרקותה. "לצערי, נכשל הניסיון להביא לאיחוד כוחות של הציונות הדתית, ואיני רואה טעם בהמשך קיומה של המועצה".
האחריות על הרכבה הסופי של רשימת הבית היהודי לכנסת תעבור מעתה לזבולון אורלב ולצבי הנדל.
"מלחמה מתחוללת בגזרת עזה בעוד אנחנו שקועים בבוץ של פלגנות כמעט חולנית. לפחות נתאחד בתפילה לשלום החיילים. לצערי, נכשל הניסיון להביא לאיחוד כוחות של הציונות הדתית", פתח עמידרור את מכתבו.
עמידרור אישר את
הפרסום ב-News1, ולפיו לא עמדו חברי הכנסת הפורשים בסיכומים שחתמו עם המועצה. "לצערי, החליטו מי שלא באו על סיפוקם הפוליטי 'לשרוף את הבית', בניגוד להבטחותיהם המפורשות לקבל את הכרעת המועצה הציבורית, התחייבויות שניתנו הן בפומבי והן לרבים באופן אישי. התופעה הנלוזה כי 'מילה אינה מילה' מצויה לצערי גם במחנה חובשי הכיפות הסרוגות".
על אופן התנהלותו שלו כיושב-ראש, כתב כי אין לו ספק שעשה טעויות לא מעטות כראש המועצה, אך "כולן נעשו בתום לב ומתוך מחשבה שהדברים מקדמים את המאמץ להביא להקמתו של בית אשר יכיל את מירב גווני הציונות הדתית. כשישקעו המשקעים", המשיך, "עוד אערוך לעצמי את חשבון הנפש ובתוכו גם ניתוח טעויותיי".
בשעות האחרונות שלפני הפרישה התנהל משא-ומתן על-בסיס מסמך שכמעט על כולו הייתה הסכמה מלבד שתי דרישות שלדברי עוזרו של ח"כ אורי אריאל היו קריטיות: רצונו של אריאל להתמנות כממלא-מקום של ראש המפלגה (סעיף שלא נכלל בהסכם של חברי הכנסת ואי אפשר לכפותו ללא סיבה מוצדקת), וכן רצונו של אריאל להיות בעל זכות וטו בפורום השלושה – פורום אשר במשך השנה הראשונה שלאחר הבחירות, תוכנן לדון בנושאים שיוגדרו כחשובים על-ידי כל אחד מחברי הפורום, ינהל את המשא-ומתן הקואליציוני ויביא אותו לאישור הסיעה. לדעת עמידרור, קביעה מעין זאת הייתה עלולה לסרס את יכולתו של ראש המפלגה להכריע, לשתק קבלת החלטות, ובעצם להפוך את שני חברי הכנסת הבאים אחריו ברשימה לשליטים האמיתיים של הבית היהודי.
"כפי שאתם רואים", כתב היו"ר לחברי המועצה, "המסמך הכיל גם הצהרה אידיאולוגית ברורה, שבאה להסיר כל ספק באשר למדיניות המועדפת על הבית היהודי באשר לארץ ישראל, אך כפי שעלה במשא-ומתן ובדברים בעל-פה לא שאלות אידיאולוגיות עמדו בשורש הפילוג. יש אומרים שהבעיה נבעה מכך שהרשימה לא הייתה עם מספיק נציגים של תקומה, אך לדעתי לא נכון היה לבחור רשימה ימנית יותר מזאת, שבה שישה מתוך העשרה הראשונים הם מתנחלים והנציג של שדרות הוא איש מרכזי של אח"י בדרום הארץ. להערכתי, יש לפילוג הזה סיבות יותר עמוקות".
במחשבה לאחור, סבור עמידרור כי מוטב היה לעצור את התהליך מיד עם פרישתם ליומיים של אורי אריאל וצבי הנדל לאחר ביטול הבחירות המקדימות. "כשראיתי כי אורי חוזר לתהליך בלחצו של צבי, בלא חדוות חיים ומכורח הוראה חד-משמעית של הרבנים (שהיו נגד הפריימריז). כבר אז, כאשר הוא פרש עקב ביטולו של הליך שהוא עצמו התנגד לו באופן עקרוני ופתאום, תוך ימים משיקולים אישיים בלבד, הפך אותו למוקד האמונה שלו (עד פרישה בגין ביטולו!!) – נראו ניצני הפילוג שבאו לידי הבשלה בעזיבתו ביום חמישי. טעיתי כשלא כך פירשתי את הדברים אז, ככל הנראה משום שהעדפתי לראות את הטוב שבחזרתם ולא את האמת שבפרישתם. גם ביום הפרישה התנהג אורי שלא בהגינות, עת השאיר לרב חנן פורת לנהל משא-ומתן על נושאים שסוכמו יממה קודם לכן בביתי בעוד הוא מכין מאחרי הקלעים את הפרישה. במקרה זה אני גאה שהצליחו לרמות אותי, כי איני מוכן לרדת לרמה הנדרשת כדי 'לעבוד' על הרב חנן פורת במשך יום שלם ולהשתמש בו כדי לתעתע באחרים".
עמידרור סבור כי ניתן היה למנוע חלק מהטענות לו היה מפסיק את הצבעת האינטרנט משהסתבר שהיא רצופת תקלות, אך מרגע שלא עשה זאת - לא נכון היה לתת לתוצאות ההצבעה משקל גדול יותר ממה שניתן להן. "יתר על כן", כתב לחברי המועצה, "היינו מחמיצים את תפקידנו לו היינו נכנעים לתוצאות ההזויות של האינטרנט, שבהן הייתה האישה הראשונה במקום ה-12, והלא-אשכנזי הראשון בחלק האחרון של העשירייה הראשונה, שלא לדבר על חוסר האיזון בתוך העשירייה. אני משוכנע כי נהגנו נכון עם התוצאות בכך שניתן להן משקל מכריע בקביעה מי יעבור לשלב הבא (בערך 50 אחוז מהמועמדים) אך לא מעבר לכך".
על הצפוי בעתיד לבית היהודי, העריך עמידרור שתהליך הפרישה והפילוג יביא לכך שייצא מעט מתוק מעז. "ייתכן שנדע סוף-סוף האם טענת הימין הלא-אחראי, מאורי ועד הקצה ההזוי של הקשת באזור של מרזל ווולפא, נכונה, האם הוא באמת סובל מתת-ייצוג בכנסת. מאחר שאף פעם הם לא העמידו עצמם לבחירה כשהם לבדם, בלי גנדי ובלי ליברמן, אי אפשר לדעת עד כמה צודקים הם. דבר אחד ברור, הם מוכנים להקריב הכול תמורת המבחן הזה. שהרי אם הם טועים והם לא יעברו את אחוז החסימה - יהיו הם הסיבה לממשלה שתחזור בחדווה לקווי 67'. גם אם יצליחו, לא יוכלו הם להיות בשום קואליציה רצינית נוכח קיצוניותם. לא לחינם בירך העיתונאי גדעון לוי מהארץ את המפלגים של הבית היהודי, בתוכנית טלוויזיה בה לקחתי חלק. תסמונת הכישלון של 'התחייה', שאיפשרה את הקמת 'ממשלת אוסלו' עלולה לחזור על עצמה, לשמחתו.
"יתר על כן, במשחקם הכפול והארוך הצליחו אורי וחבריו לשחוק את כוחה של הקבוצה היותר-מתונה, והיא תגיע סחוטה ומרוטה ליום קביעת הרשימה לכנסת וליום הבחירות עצמו. הנזק כבר נעשה, וצריך לראות כיצד לצמצמו, כי לבטלו לא ניתן. לא פלא אם בקרב המתונים תתפתח תהייה גדולה באשר למניעי הימין הקיצוני שמוביל אורי. אם יביא הדבר לקרע בין חלקים שונים של הציונות הדתית (אני מקווה מאוד שלא) יוכל אורי באופן אישי, ויוכלו אלה שגיבו אותו להאשים רק את עצמם.
עמידרור המשיך וכתב במכתבו הנוקב: "מעולם לא הבנתי כיצד זה יהודים טובים, חכמים ומאמינים הגיעו עד לכלל שריפת המזון בירושלים בזמן המצור הרומאי בשם עקרונות נשגבים. עתה ברור לי - כי הדבר התרחש לאחרונה בנוכחותי ממש.
"גבירותיי ורבותי, איני רואה טעם בהמשך קיומה של מועצה שכמעט מחצית מאנשיה מונו על-ידי אורי, וחלק מהם אף ראה בו מנהיג. איני רואה טעם במועצה שמונתה על-ידי מנהיגי ארבע מפלגות, ששתיים מהן פרשו לגמרי והשלישית לשליש ולרביע. נראה לי על פניו כי נכון אם נכריז על התפרקות המועצה, שניסתה לעשות מלאכתה נאמנה, אך לא עמדה בכך - אם לשפוט על-פי התוצאה.
"טוב יעשו אנשי המפד"ל ושרידי תקומה אם ימשיכו יחד בראשות פרופסור הרב דני הרשקוביץ ואם ישלבו בתחילת הרשימה את ח"כ צבי הנדל, שדחף לאיחוד, התנהג באצילות לאורך כל התהליך, וכשטעה - הודה בכך. לדעתי לא על מועצה, שאין לקיומה כיום בסיס מוסרי ופוליטי, לקבוע מהם השינויים הדרושים ברשימה, ושינויים כאלה אומנם נדרשים כדי שתעמודנה האחת מול השנייה רשימות עם צבע ברור, אך ללא קרע בין ההר לשפלה.
יעקב עמידרור חתם את מכתבו במילים: "אני מודה לכולכם על מרצכם, זמנכם ורצונכם הטוב. למדתי מרבים מכם ושמחתי להכיר את מי שלא הכרתי קודם. עם כמה מכם ארצה לשמור על קשר אישי כי הרשמתם, והרשמתן אותי מאד באישיותכם ואישיותכן. תודה מקרב לב. אני מבקש סליחה ממי שפגעתי בו וממי שאכזבתי אותו, ונקווה לראות בטוב".
