עורך-דין יוסי גולדשמיד, תבע את ג'ייסון דרק בבית המשפט לתביעות קטנות בבית-שמש לאחר שלא קיבל שכר טירחה.
מכתב התביעה עלה שבחודש יולי 2007, סוכם שדרק ישלם לעורך-דין גולדשמיד 225 דולר בתוספת מע"מ לשעת עבודה עבור טיפול בהפרת הסכם שכירות. דרק ציין בפני העורך-דין את דחיפות העניין והוסיף שאותו פלוני ששכר את חנותו, והפר את הסכם השכירות, גרם לו לנזק כלכלי רציני. "הקדשתי 4.5 שעות לטיפול בתיק וביקשתי מהנתבע לשלם לי סך של 5,017 שקל אך הוא התחמק והכחיש את מספר השעות שהושקעו".
עורך-דין גולדשמיד הוסיף שדרק שלח לו צ'ק על סך 2,000 שקל, אך הוא מיאן להפקידו והתעקש שישלם לו את מלוא הסכום בהתאם להשקעה בתיק.
בכתב ההגנה השיב דרק, שבפגישה עם העורך-דין נאמר לו שהטיפול בתיק יסתכם בשעה-שעתיים וכי לא הוחתם על הסכם שכר טירחה. כמו-כן שהעורך-דין פעל על דעת עצמו, וללא ידיעתו, כשנפגש עם שוכרי החנות בירושלים ובהמשך ביקש ממנו, שלא בצדק, תשלום גם עבור הפגישה הראשונה שנערכה בבית קפה. "הסכמתי לשלם לו סך של 2,000 שקל שנראה לי סביר בנסיבות העניין". דרק ביקש לדחות את התביעה והוסיף שהצ'ק נותר בחזקתו של עורך-הדין.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייב השופט שמעון שטיין את דרק לשלם לעורך-דין גולדשמיד עבור שעתיים ורבע, בלבד, סך של 2,142 שקל בתוספת מע"מ.
לדברי השופט, אין לחייב את דרק בעלות הפגישה הראשונה, לאחר שהדבר לא נאמר לו מראש. "התובע לא החתים את הנתבע על הסכם שכר טירחה; הלכה פסוקה כי הסכם טרחה הינו חוזה מסוג מיוחד ובשורת פסקי דין נקבע שמן הראוי שהסכם זה ייערך בכתב".
השופט הפנה לפסק דין ע"א (ת"א) 3379/01 בן בכור נ' עו"ד רון אורי בו נאמר: "בשולי הדברים יש להעיר כי מן הראוי שעורכי-דין יקפידו על עריכת הסכמי שכר טירחה מפורטים בכתב, גם כאשר מדובר בלקוח טוב, כדי למנוע התדיינויות ממושכות ומיותרות סביב נושא זה בבית המשפט במקרה של מחלוקת".
השופט שטיין הוסיף שבמקרה בו לא נחתם הסכם שכר טירחה יפעל הספק לרעת עורך-הדין.
