"אני והטלוויזיה חזרנו בתשובה - לא נשלם אגרה"

רשות השידור תבעה את חנה ויעקב יעקבי בבית משפט השלום בירושלים בסכום של 4,618 שקל בגין אגרת טלוויזיה שלא שולמה מתחילת שנת 2001 ועד למחצית הראשונה של שנת 2007. התשלום כלל קרן עד לחודש יוני 2007. בכתב ההגנה נטען שחנה יעקבי, חזרה בתשובה לפני שנים רבות ומאז הזוג אינו מחזיק מקלט טלוויזיה בבית. "טלוויזיה שהייתה ברשותנו נמכרה לאלטאזאכן. הייתי מעדיף טלוויזיה בבית אבל ויתרתי למען שלום בית", אמר יעקב יעקבי. לטענתו, בתו ונכדיו מתגוררים בביתם וחרף הפצרותיהם אשתו לא הסכימה להכנסת טלוויזיה לביתם. "מקלט הטלוויזיה שהיה שייך לבת נמצא במחסן". יעקב יעקבי הדגיש שהדרישה לתשלום אגרה, הגיעה לאחר שלא היה בבעלות הזוג מקלט טלוויזיה במשך 5 שנים וכי ניגש למשרדי רשות השידור ומילא דוח וחתם על תצהיר בעניין. רשות השידור השיבה שרק בחודש יוני 2006, דיווח הנתבע לראשונה שאין ברשות הזוג מקלט טלוויזיה אולם בביקור בביתם בחודש מרס 2007, נמצא מקלט טלוויזיה מדגם אסטרה. יעקבי השיב שדובר במקלט טלוויזיה שלא פעל ולא תיפקד אלא, "שימש כרהיט עליו הציב בני חפצים שונים". בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, חייב השופט מוריס בן עטר את הזוג יעקבי לשלם לרשות השידור 1,300 שקל בתוך 30 יום. פסק הדין ניתן על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט. השופט הפנה לרישום במחשבי רשות השידור בעקבות ביקורו של סורק של רשות השידור בביתו של הזוג יעקבי: "נמצא מקלט לא מחובר לכלום,לא לכבלים ולא לווין". לדבריו, בביקור של הזוג יעקבי במשרדי רשות השידור בחודש מרס 2007, "שמן הסתם נערך בעקבות הביקור של הסורק בבית הנתבעים", טען יעקב יעקבי שהסורק ראה רדיו ולא טלוויזיה בשונה מעדותו בדיון בבית המשפט. השופט עוד ציין בפסק הדין שמקלט הטלוויזיה שהיה מצוי בידי הזוג יעקבי לפי רישומי רשות השידור נרכש בשנת 1996 והיה מתוצרת סילורה. "מצד אחד הסבריו של הנתבע לעניין הימצאות מקלט טלוויזיה בדירה בעת ביקור הסורק בחודש מרס 2007, לא היו סבירים, מה גם שההסברים שנמסרו בבית המשפט היו שונים מאלה שמסר, על-פי הרשום בביקור במשרדי התובעת לאחר ביקור הסורק בדירה. מצד שני: לפחות חזותה החיצונית של הנתבעת, אשר נכחה בדיון בבית המשפט מצביעה על כך כי אכן חזרה בתשובה; בעיקרו של דבר, אכן התרשמתי כי אין צופים בטלוויזיה בדירת הנתבעים מאז חזרתה של הנתבעת בתשובה; גם אותו מקלט טלוויזיה, שנמצא במקום על-ידי הסורק, לא היה מחובר לאמצעי המאפשר קליטת שידור טלוויזיוני או צפייה בדבר כלשהו דרך מסך המקלט; המקלט שנמצא בעת ביקור הסורק במקום (שמתוצרת אסטרה) גם לא היה אותו מקלט שהנתבעים החזיקו לפי רישומי התובעת (מתוצרת סילורה)".