החל ממשכורת ינואר 2009 תוכפל ההפרשה במסגרת פנסיה חובה ל-5% מהשכר, לעומת הפרשה של 2.5% מהשכר ב-2008, השנה הראשונה להחלתו של ההסדר.
הסכם פנסיה חובה נחתם לפני שנה וחצי בין ההסתדרות ולשכת התיאום של הארגונים הכלכליים ואמור לחול על כמיליון עובדים במגזר העסקי-פרטי שלא נהנו עד אז מביטוח בקרן פנסיה או מביטוח מנהלים.
מדובר בעיקר בשכירים שלא נכללו בהסדרים פנסיוניים קודמים כמו עובדים במשרדים לעריכת דין וראיית חשבון, עובדים במספרות ומכוני כושר, עובדים במסעדות, עובדי משק בית ומטפלים.
שר התמ"ת, אלי ישי, פירסם צו הרחבה להסכם, אך בפועל חל ההסכם על פחות מרבע מיליון שכירים בשל היעדר אכיפה מספקת מצד משרד התמ"ת.
על-פי ההסכם, החל מינואר 2009 מופרש לביטוח פנסיוני לעובד סכום השווה ל-5% מהשכר (שני שלישים מהסכום הם על חשבון המעסיק ושליש על חשבון העובד). גם תקופת ההמתנה (תקופה האכשרה) לצורך זכאות להיכלל בהסכם הפנסיה מתקצרת: החל מינואר 2009 עובד זכאי ליהנות מהפרשה לפנסיה בתום שישה חודשים להעסקתו באותו מקום עבודה, לעומת תשעה חודשים שנדרשו ב-2008 כדי שייכלל בהסכם.
ההפרשה לפנסיה תגדל בהדרגה גם בשנים הבאות: החל מ-1 בינואר 2010 היא תהיה 7.5% (מהם 5% יפריש המעסיק והיתר העובד), מינואר 2011 יופרשו לפנסיה 10% (מתוכם 6.67% המעסיק), מינואר 2012 יופרשו 12.5% (מתוכם 8.34% המעסיק) ומינואר 2013 יופרשו 15% (מהם 10% המעסיק).
