טעות בחישוב. בית המשפט העליון קיבל (יום ב', 5.1.09) את ערעור המדינה על זיכויו של אלכסיי וולקוב, מרצח גרושתו יוליה וולקוב, לפני כשלוש שנים.
השופטים אילה פרוקצ'יה, אליקים רובינשטיין וחנן מלצר קבעו כי בית משפט המחוזי שזיכה את וולקוב מרצח גרושתו, טעה בחישוב שעת מותה ויש להחזיר את הפרשה שוב לדיון בבית המשפט.
"נפלה טעות מהותית בהכרעת הדין שניתנה על-ידי בית משפט המחוזי בכל הנוגע לשעת המוות של המנוחה", כתבו. "על-פי חוות דעת הפתולוג ד"ר זייצב, שעת המוות היא בין השעה 9:00 לשעה 15:00... ולא כפי שנקבע בפסק הדין. נתון זה הוא בעל משקל משמעותי לעניין קביעות בית המשפט באשר לאחריותו הפלילית של המשיב בהליך זה".
באישום שהוגש נגד וולקוב נטען כי לאחר שעלה עם אשתו לארץ, נקלעו נישואיהם למשבר. בנובמבר 2005 חתמו בני הזוג על הסכם גירושין שכלל משמורת האם על בנם המשותף. בינואר 2006 הגיע וולקוב לדירת גרושתו ופרץ ביניהם ויכוח בקשר לבנם. התביעה טענה כי וולקוב דקר את גרושתו בסכין בגבה ובפניה, ולבסוף גם לחץ עם אצבעותיו על צווארה עד שהתמוטטה.
האשמה לא הוכחה במידה נדרשת אלא, שבבית משפט המחוזי בתל אביב, זוכה וולקוב מאשמת רצח גרושתו מחמת הספק. הרכב בראשות השופט שפרש מאז לגימלאות, שלי טימן קבע כי "אשמתו של וולקוב לא הוכחה במידה הנדרשת בפלילים, וחרף ההודאה שנרשמה מפיו הוחלט לזכותו מחמת הספק".
בפסק הדין מתח השופט טימן ביקורת קשה על מה שהגדיר "כשליה של המשטרה בחקירה". בין היתר טען כי היא ניהלה תשאול "חסר תחכום ומתיש", "זלזלה באיסוף ראיות", דבקה ב"קונספציה" לפיה וולקוב הוא החשוד היחידי ואין בלתו, למרות קיומו של גבר נוסף בחייה, יואל, שאף שהה עימה בליל הרצח.
עוד מתח ביקורת על קלטת השחזור אותה כינה "עלבון לאינטליגנציה". בפסק הדין קבע השופט טימן כי "אין לו מושג מה קרה בדירת המנוחה בעת שנרצחה ואין כל אפשרות להרשיע את הנאשם על-פי הודאתו".
טעות בחשבון הסיטה לכיוון שגוי הפרקליטות ערערה על הזיכוי. בין היתר בטענה כי הרכב השופטים זיכה את וולקוב בשל שרשרת טעויות בהן "טעות בחשבון" בקביעת שעת המוות, וזאת בניגוד לקביעת הפתולוג. כיוצא מכך, טעה כשלא נדרש "לגרסת ביניים" של וולקוב שכללה עימות פיסי ומילולי. "אם בית המשפט המחוזי היה ער לכך ששעת הרצח מתיישבת עם השעה בה מודה וולקוב, לא הייתה מזכה אותו מעבירת רצח". טעות זו "הטתה את כל מימצאיו והסיטה את התבוננותו של בית המשפט על כלל הראיות... לכיוון שגוי".
כאמור, הערעור התקבל ובית המשפט העליון הורה להחזיר את הענין למחוזי "על-מנת שיחזור וישקול מחדש את קביעותיו בעניין אחריותו של וולקוב לרצח המנוחה על בסיס הנתון המתוקן המתייחס לשעת המוות של המנוחה. ההערכה מחדש תיעשה על יסוד כלל חומר הראיות שהוגש, אולם אין בכך כדי למנוע מהערכאה הדיונית מלבקש השלמת ראיות בהיבט זה או אחר, אם ובמידה שהדבר יידרש".
וולקוב לא ייעצר השופטים הוסיפו כי הצדדים "יהיו רשאים לטעון את טענותיהם בפני הערכאה הדיונית בכל הקשור להשלכתו של הנתון המתוקן בעניין שעת המוות של המנוחה על סוגיית אחריותו הפלילית של וולקוב. על פסק הדין החדש של הערכאה הדיונית תעמוד זכות ערעור לכל אחד מהצדדים".
הם ציינו כי תידרש תוספת שופט להרכב הערכאה הדיונית לאור העובדה כי ראש ההרכב המקורי שדן בפרשה, השופט שלי טימן פרש לגימלאות.
בהחלטה נדחתה בקשת המדינה להורות על מעצרו של וולקוב.
