"המשבר הכלכלי הנוכחי מביא לכך שרבים פונים תביעות לבתי המשפט, כדי לבטל זכרון-דברים לעסקת נדל"ן שחתמו עליו". כך גילה אמש (יום ב', 5.1.09) יו"ר ועדת הקניין בלשכת עורכי הדין, עו"ד אילן שרקון. הוא דיבר בערב עיון שנערך בתל אביב על-ידי הלשכה ועמותת מתווכי הנדל"ן, כדי לדון על היחסים בין שני מקצועות אלו.
שרקון הוסיף כי בנוסף למקרים המגיעים לבתי המשפט, יש בימים אלו מקרים לא מעטים של ביטול עסקות, המסתיימים בפשרה, מבלי להגיע לבתי משפט.
עו"ד משה כהן-זאדה הוסיף: "בעבר היינו מוכרים דירות כמו לחמניות טריות. היום המצב קשה יותר".
ערב העיון הוקדש בעיקר לתיאור מתיחות וחילוקי דעות המתעוררים לעתים בין מתווכים ועורכי דין. המתווכת רננה ברש אמרה: "באחרונה קיבלו עורכי דין רבים רישיון של מתווך. זה מרגיז אותי. הם גובים עמלה של 2%, הכוללת גם את עמלת התיווך וגם את עמלת עורך הדין".
המתווך אורי טל מהרצליה, שהוא אחד המתווכים הגדולים של חברת רימקס, אמר: "לעיתים אני שואל את הקונה או המוכר מי עורך הדין שלו, וכשאני שומע את שמו, אני מחמיץ פנים. זאת כי מדובר בעורך דין שאינו בקי בעריכת חוזי נדל"ן. מתוך שאינו יודעי הוא חושש, מציג תנאים נוקשים, ומביא לעתים לפיצוץ העסקה".
המתווך עופר מרגולין מתל אביב, שהיה בעבר דובר עמותת המתווכים מלד"ן, תקף בחריפות את עורכי הדין. "עורכי דין המשמשים ככונסי נכסים אינם מוכנים לשלם עמלות למתווכים המביאים להם קונים (מתווכים נוספים שדיברו בערב העיון אישרו עובדה זו). עורכי דין המטפלים ברכוש פנו אלי, ודרשו לקבל 50% מדמי התיווך שאני מקבל על מכירת הנכס. על-ידי כך הם מקבלים עמלת תיווך - כשאין להם רישיון להיות מתווכים. זה לא חוקי. זו חוצפה, שערורייה. צריך להתלונן על עורך דין כזה, שיעמוד למשפט ויישב שנה בכלא, ואז התופעה תיפסק!", אמר.
עו"ד אלכס רוזנמן הגיב ואמר: "אם עורך דין מתערב ופועל לכך, שמתווך לא יקבל את מלוא העמלה המגיעה זו - זה לא בסדר".
מרגולין גם התלונן על עורכי דין, שלאחר חתימת החוזה "בודקים בציציות" של המתווך, ואם הם מגלים שאין לו רישיון, מודיעים לו בשם הלקוח שאין הוא זכאי לעמלה. יו"ר עמותת מלד"ן, נחמן שכטר, הגיב מיד באמרו: "מתווך שאין לו רישיון, באמת אינו זכאי על-פי החוק לעמלה!".
אחד המתווכים הציע שלשכת עורכי הדין תפיץ בין המתווכים דף מידע על פרטים החייבים להיות כלולים בזכרון-דברים, כדי שיהיה תקף. עורכי הדין שנכחו במפגש הגיבו מיד בשלילה. אחד מהם אמר לאחר מכן ל-News1: "לו היינו עושים זאת, היה הדבר פוגע בפרנסתנו, כי רבים היו רוכשים נכסים מבלי לפנות לעורכי דין שכדי שיכינו חוזה".
חלק מהדיון נסוב על תוקפו של זכרון-דברים, ומה יש לכתוב בו כדי שיהיה תקף ומקובל על בית המשפט. פרופ' מיגל דויטש סיפר כי פעם הכין זכרון-דברים, ולאחר יום ביקש אחד הצדדים לבטל את העסקה.
עו"ד שמואל גרוסמן ניתח את משמעות חוק המתווכים. הוא סיפר על עסקה, שבה התברר שהמוכר הוא בעל 50% מהדירה בלבד, ומובן שהמכירה לא יצאה לפועל. עם זאת, בית המשפט קבע שהמתווך זכאי לקבל עמלה. במקרה אחר, לעומת זאת, לא בדקה המתווכת כראוי את רישום הדירה, ולא גילתה ש-80 מ"ר מתוך שטחה הכולל, 150 מ"ר, נבנו תוך חריגת בנייה. במקרה זה פסק בית המשפט המחוזי בנצרת שהמתווכת התרשלה, ולכן אין היא זכאית לדמי תיווך.