חיים פרץ תבע את חברת אנזה גגות רזים בע"מ ואת חביב ויוסי אנזה בבית המשפט לתביעות קטנות בירושלים בסכום של 12,000 שקל לאחר שלא היה מרוצה מתיקון גג בדירתו בפסגת זאב.
מכתב התביעה עלה שבשנת 2005, נחתם בין הצדדים הסכם לתיקון הגג ופרץ שילם לנתבעים 7,254 שקל. לדבריו, למרות ששילם את מלוא התמורה הנתבעים הפרו את ההסכם כשלא ביצעו את העבודה כראוי ולדירה נגרמו נזקים רבים עקב חדירת מים מהגג. פרץ ביקש בכתב התביעה את מלוא הסכום ששולם לנתבעים בתוספת העלות ששולמה לבעל מקצוע אחר שתיקן את הגג וכן פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 2,000 שקל.
בכתב ההגנה טענו הנתבעים שביצעו את העבודה במלואה, כפי שהתחייבו, באופן מקצועי ועל הצד הטוב ביותר ופרץ אף הרעיף עליהם שבחים.
לדבריהם, העניקו אחריות למשך 3 שנים וביצעו איטום בגג כשבוע לאחר גמר העבודה. "לאחר כשנה, בעקבות פניית התובע, פירקנו פעם נוספת את כל הגג והכנסנו יריעות מיוחדות בין הרעפים ולא הייתה נזילה. לאחר כשנתיים כשהתובע התלונן פעם נוספת על נזילה מהגג היינו מוכנים לבדוק את העניין אך הוא סירב לאפשר זאת". הנתבעים ביקשו לדחות את התביעה והתעקשו שלא התרשלו והעניקו שירות טוב ובהתאם לחוזה.
בדיון בפני השופטת אנה שניידר, הציג פרץ קבלה על תיקון הגג מיום 1.9.08 בסך של 8,085 שקל וטען שברשותו הקלטה ממנה עולה שהנתבעת הבטיחה לתקן את הגג ולא הגיעה. לפנים משורת הדין, איפשרה השופטת שניידר לפרץ, שלא הגיש ראיה להוכחת סכום הנזק הנטען, להציג את תמליל השיחה עם הנתבעת וכל מסמך אחר. לאחר שהשופטת שניידר עיינה בתמליל היא החליטה שלא לקבל את התביעה.
"אין מחלוקת שבמהלך תקופת האחריות נתגלו נזילות וכי הנתבעים תיקנו את הטעון תיקון. על כן אין מקום להשבת הסכום שקיבלו מהתובע בשל עבודתם. אשר לנזקים האחרים הנטענים על-ידי התובע - לא הורם הנטל המוטל על התובע להוכחתם", אמרה שניידר.
השופטת הוסיפה שהקבלה התייחסה לתיקון שנעשה לאחר שתמה תקופת האחריות ולאחר הגשת התביעה. בסופו של דבר קבעה השופטת שניידר, שבנסיבות הללו היא דוחה את התביעה ולפנים משורת הדין לא קבעה צו להוצאות.