שופט מחוזי במנהטן דחה את בקשת התביעה הפדרלית להעביר את ברנרד מאדוף ממעצר הבית שבו הוא נתון, לכלא, עד שיישפט על מעשי הונאה ב-50 מיליארד דולר. השופט קבע כי התביעה לא הוכיחה שמאדוף עלול להימלט או שנשקפת ממנו סכנה ביטחונית.
התביעה ביקשה מהשופט לבטל את שחרורו של מאדוף בערבות של 10 מיליון דולר, ובכלל זה בתי המשפחה הרשומים על שם אשתו, לאחר שהפר צו של בית משפט המקפיא את נכסיו, ושלח בדואר שעונים יקרים ותכשיטים ששווים מיליון דולר לבני משפחה וחברים בחג המולד.
השופט רונלד אליס פסק כי מאדוף ימשיך לשבת בדירתו במנהטן, עם אזיקים אלקטרוניים ואבטחה 24 שעות ביממה, על חשבון אשתו. עם זאת, הוסיף השופט כמה הגבלות על תנאי הערבות.
החלטת השופט באה שבוע לאחר שהתביעה ביקשה מבית המשפט לבטל את מעצר הבית בתנאים המגבילים, שהוטלו על מאדוף, ולכלוא אותו, בגלל הפרת אחד התנאים הללו, שהיה איסור להיפטר מנכס כלשהו.
בנוסף על הטענה כי מאדוף ואשתו שלחו תכשיטים במתנה לבני משפחה וידידים, נטען כי מאדוף מתכנן להעביר 300-200 מיליון דולר מכספי המשקיעים לבני משפחה וידידים. כאשר עשו נציגי השלטונות חיפוש בשולחן משרדו מצאו שם צ'קים חתמים בסך 173 מיליון דולר שעמדו להישלח.
ערך סנטימנטלי בתגובה, טענו עורכי דינו של מאדוף, איירה סורקין ודניאל הורוויץ כי כליאתו תהיה לא הוגנת ומוטעית. מאדוף כבר נתון לאבטחה 24 שעות ביממה, הן כדי להגן על חייו והן כדי למנוע את בריחתו, ויש עליו אזיקים אלקטרוניים.
הם הוסיפו כי מאדוף מוכר יותר מדי בשלב זה, ובלתי אהוד, מכדי שיוכל להגיע רחוק אם יימלט. הם טענו כי התכשיטים והשעונים ששלח הם "כמה פריטים אישים בעלי ערך סנטימנטלי" וכי החלטתו שחל מאדוף לשלוח אותם הייתה טעות באמת.
כונס נכסים שמינה הממשל החל לנהל את חברת הברוקרים של מאדוף. סוכנים של הרשות הפדרלית לניירות ערך ולבורסה (SEC) ושל ה-FBI מנהלים חקירה מקיפה כדי לברר אם מישהו עזר למאדוף במעשיו. ביום ב' שלח הנאמן המפקח על חיסול החברה של מאדוף, 8,000 טופסי תביעות לאנשים שכנראה השקיעו אצל מאדוף, וביקש מהם לפרט מה מאדוף חייב להם, לדעתם.