אליהו מור הורשע על-פי הודאתו בעבירה של הפרת צו שיפוטי לאחר שפינה מבנים כחודשיים לאחר התאריך שנקבע להריסתם ולפינוים.
על מור נגזרו העונשים הבאים: קנס על סך 50,000 שקל, מאסר על תנאי למשך 4 חודשים וחתימה על התחייבות להימנע מעבירה.
בכתב ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע, טען שדובר בנגררים שצמיגיהם נגנבו ולפיכך לא היה באפשרותו לפנותם במועד. "עשיתי את כל המאמצים הסבירים לפינוי בזמן, ובסופו של דבר הפינוי בוצע באיחור קצר ביותר של חודשיים". לדבריו, לא היה מיוצג בבית המשפט ואין לו עבר פלילי וחרף זאת בית משפט קמא החמיר איתו ואף התעלם מכך שהודה בהזדמנות הראשונה וחסך זמן שיפוטי יקר. מור הוסיף שפינה את כל הנדרש למעט קרוואן אחד שתרם למפוני גוש קטיף, ולמשיבה לא נגרם נזק מהאיחור הקצר בפינוי.
המשיבה טענה שהמגמה העולה מהפסיקה בעבירות של בנייה ללא היתר, היא להחמיר בענישה לשם השגת הרתעה ויש לדחות את הערעור.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, קבעה השופטת ד"ר דפנה אבניאלי שבנסיבות העניין, ראוי להפחית את שיעור הקנס שהושת על מור ולהעמידו על סך של 30 אלף שקל. אין שינוי ביתר רכיבי העונש.
"נושא הערעור אינו עבירת בנייה בלתי חוקית, אך המערער הנציח את מעשיו בכך שפינה את המבנים לאחר המועד שנקבע בהליך הקודם. המערער פינה את המבנים רק לאחר המועד שנקצב לפינוים, מבלי שטרח לבקש ארכה לביצועו של הצו מבית המשפט. יחד עם זאת, אין להתעלם מהעובדה שמדובר באיחור של חודשיים בלבד ואין מדובר בציות בלתי מתמשך לצו שיפוטי. מדובר באדם חסר עבר פלילי, ובסופו של יום פונו כל המבנים כנדרש. ככלל לא יתערב בית משפט של ערעור בעונש שנגזר על נאשם, אלא אם העונש סוטה במידה ניכרת מהעונש הראוי", דברי השופטת.