המדינה הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים, ערעור על גזר דינו של בית משפט לתעבורה בעיר שהרשיע, על-פי הסדר טיעון, את עו"ד יצחק שוורץ בעבירה של הפקרה אחרי פגיעה.
בכתב האישום נטען שהולך רגל חצה כביש מימין לשמאל בכיוון נסיעתו של עו"ד שוורץ וזה פגע בידו במראה הימנית ודרס את רגלו. לאחר מכן עצר את רכבו במרחק של 30-20 מטר, השתהה למשך כחצי דקה והמשיך בנסיעתו.
על עו"ד שוורץ נגזרו העונשים הבאים: קנס על סך 750 שקל וכן 3 חודשי פסילה על תנאי. בית משפט קמא נימק את גזר הדין בכך, "שלא שוכנעתי עד כמה הנאשם ידע שפגע באדם. נהג 40 שנה, אין חומרה בהרשעות וב-6 השנים האחרונות אין הרשעות כלל. בנסיבות כפי שהוכחו בפני".
המדינה טענה בכתב הערעור שהעובדה שעו"ד שוורץ לא מצא לנכון לבדוק מה קרה להולך הרגל או להגיש לו עזרה מצביעה על מעשה אנטי-חברתי. כמו-כן שהנימוק של בית משפט קמא, שלא שוכנע שעו"ד שוורץ ידע שפגע בהולך רגל, סותר את הודאתו בעובדות כתב האישום שפגע בהולך הרגל. "בנסיבות אלה אין מקום לטענה שהמשיב לא ידע וממילא אין לאמץ אותה כטענה לקולא. נכון שהמשיב העלה טענה זו, אך הדבר בבחינת לאחוז במקל משני קצותיו".
עוד נאמר שנסיבותיו האישיות נלקחו בחשבון כשהוסכם על הסדר טיעון והיה מקום להטיל עליו פסילה בפועל. "העונש שהוטל על המשיב, שאין בו רכיב של פסילה בפועל, אינו משקף נכונה את חומרת העבירה בה הורשע ואין בו המסר ההרתעתי הנדרש".
עו"ד שוורץ השיב להגנתו שלא הבחין בפגיעה בהולך הרגל ודובר בפגיעה קלה. "בחומר הרפואי אין עדות לכך שרגלו של הולך הרגל נפגעה. אכן הייתה לו פגיעה במרפק והבוחן קבע שהוא הגורם לתאונה". לדבריו, הודה בכתב האישום לאחר שחלה במחלה קשה, עבר טיפולים ונקבעה לו נכות של 100 אחוז. עו"ד שוורץ ביקש לדחות את הערעור ולהסתפק בעונש שנגזר עליו.
בפסק דין שניתן בשבוע שעבר, בהעדר הצדדים, הטיל השופט עוני חבש על עו"ד שוורץ פסילה בפועל למשך 21 יום. "הודאתו של המשיב הינה הודאה בעובדות כתב האישום. מעובדות אלה לא ניתן לחזור בהודאה בשלב גזר הדין וללא רשות בית המשפט. אם היה ברצונו של המשיב לחזור מהודאתו, היה עליו לבקש זאת ולא לטעון שתי הודעות סותרות - מצד אחד הוא מודה שפגע במתלונן ומצד שני שלא ידע על הפגיעה".
השופט הדגיש שלא ניתן לומר שמדובר בעבירה קלה, "ולדידי עבירה זו מחייבת הטלת עונש פסילה".