מומחים בתחום הבריאות מכירים בעובדה כי הדיכאון "עשה דרך ארוכה" בעשורים האחרונים. כיום ידוע כי במקרים רבים, לדיכאון אין גורם אחד בלבד. הוא לעיתים קרובות מתפתח משילוב של גורמים ביולוגיים, פסיכולוגיים ואירועים טראומתיים או מצבי לחץ.
הסיבות לדיכאון כוללות: ביולוגיה. למרות שחוקרים עדיין צריכים ללמוד עוד רבות כדי להבין כיצד בדיוק אנשים מפתחים דיכאון, מומחים מאמינים כי דיכאון לעיתים קרובות נובע מחוסר איזון של כימיקלים מסויימים במוח. כימיקלים אלו נקראים נוירוטרנסמטרים. תרופות נוגדות דיכאון פועלות על-ידי כך שהן משפיעות על רמות כימיקלים אלו - וכך מחזירות אותן לאיזון.
בנוסף, קיים הקשר הגנטי. אם דיכאון הוא מצב ממנו סובלים בני משפחה נוספים שלכם, הרי שהסיכוי שלכם לפתח דיכאון גבוה יותר.
מצבים בריאותיים כלליים או מחלות אחרות יכולים גם הם להעלות את הסיכון לדיכאון. לדוגמא, אנשים שסובלים מהתקף לב נמצאים בסיכון גבוה ב-65% לסבול מדיכאון לאחריו. מצבים כמו סרטן, מחלת לב, בעיות של בלוטת התריס, ומצבים רבים אחרים מעלים את הסיכון לדיכאון.
המין גם הוא משפיע על הסיכון לדיכאון. נשים נמצאות בסיכון גבוה פי שניים לסבול מדיכאון ועדיין לא ברור מדוע. ייתכן שהשינויים ההורמונליים שאישה עוברת לאורך שלבים שונים בחייה מהווים גורם פסיכולוגי גם כן.
פסיכולוגיה. מחקרים הראו כי אנשים עם אישיות פסימיסטית נוטים יותר מאחרים לסבול מדיכאון. אך גישה חיובית יותר לא בהכרח תפתור את בעית הדיכאון.
מצבי לחץ. אנשים רבים מפתחים דיכאון במהלך תקופות קשות. אובדן של בן משפחה או חבר קרוב, אבחון מחלה רצינית, גירושים, או כל אירוע טראומתי אחר עלולים לעורר מצב של דיכאון.
תרופות וחומרים. תרופות רבות תחת מרשם גורמות לתסמינים של דיכאון. שימוש באלכוהול או בסמים גם הוא נפוץ בקרב אנשים הסובלים מדיכאון, ולעיתים קרובות אף מחריף את מצבם.
ישנם אנשים שהסיבה לכך שפיתחו דיכאון ברורה להם לחלוטין. לאחרים לא. הדבר החשוב ביותר לזכור הוא שאינכם אשמים בדיכאון ואין זה פגם באופי שלכם. זוהי מחלה שיכולה להשפיע על כל אחד.
