איאד דארי, בן 30, הגיש ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים על גזר דין של בית המשפט לתעבורה בעיר שהרשיע אותו, על-פי הודאתו, בעבירה של נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא ביטוח והזדהות כאחר.
על דארי נגזרו העונשים הבאים: הארכת מאסר על תנאי בשנתיים, 4 שנות פסילה בפועל ו-3,000 שקל קנס.
בית משפט קמא נימק את גזר דינו בכך שמדובר בעבירות חמורות, עבר מכביד הן תעבורתי והן פלילי, והכולל 118 הרשעות.
בכתב הערעור טען דארי, שתקופת הפסילה בפועל שנגזרה עליו ארוכה, ותפגע בתהליך שיקומו. כמו-כן שהעבירות בוצעו על-רקע התמכרותו לאלכוהול בטרם החל בתהליך גמילה, ומשנת 2007 נגמל מאלכוהול. "לפי חומרת העונש בית משפט קמא לא שקל את נסיבותי האישיות ואת עמדת שירות המבחן ולא איזן כראוי בין הנסיבות לעונש". דארי הדגיש שהוא נזקק לרישיון הנהיגה על-מנת להתפרנס כמחלק בלוני חמצן בחברה של אביו.
המדינה השיבה שיש לדחות את ערעור-הסרק שטוב היה אילו לא הוגש. "בית משפט קמא הלך לקראתו של המערער כברת דרך עת חסך ממנו להיכנס למאסר. לפי עברו התעבורתי - כמות וטיב הרשעותיו הקודמות (ממוצע של 10 הרשעות לשנה) לא ראוי לתת למערער אפשרות לנהוג ברכב והיה צריך לשלול ממנו את רישיונו לצמיתות".
בפסק דין שניתן בשוע שעבר, בהעדר הצדדים, דחה השופט עוני חבש את הערעור, לאחר שקבע שאין מקום להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא. "בנסיבות העניין ולאור חומרת העבירות בהן הורשע, העונש אשר הושת על המערער נראה סביר בעיני ואינו חמור כלל. על פניו רואים כי בית משפט קמא התחשב בטענות הנוגעות לשיקומו של המערער והראיה לכך שנמנע מהפעלת המאסר על תנאי בר הפעלה בהאריכו את תקופת התנאי לתקופה נוספת".
השופט חבש הוסיף שנהיגה בשכרות הינה הרעה החולה של חלק לא מבוטל מנהגי ישראל. "בתי משפט מצווים להילחם בתופעה זו מלחמת חורמה, להכביד בעונשים ולא להירתע מהטלת עונש פסילה כפי שהמחוקק מצווה ואף עונש מאסר כאשר הדבר נראה הכרחי". לדברי השופט, הטענה שהפסילה תפגע בסיכוייו של דארי להשתקם, "אינה ממין העניין".