איומים אינם סיבה. בית המשפט העליון הורה (יום ד', 21.1.09)על קיום צעדת הדגלים של פעילי הימין באום אל פחם, 45 יום אחרי הבחירות. השופטים, אדמונד לוי, יורם דנציגר ועדנה ארבל כתבו בהחלטה כי "המועד המדויק בו תתקיים התהלוכה בתוך טווח הזמן שנקבע יתואם בין הצדדים, כפי שנקבע בפסק הדין מיום 29.10.08. כמובן, הכל בכפוף לכך שלא תקום מניעה לכך על-פי הערכת מצב עדכנית של גורמי הביטחון והודעה מבעוד מועד לעותרים".
קודם לכן, מתחו השופטים ביקורת על המשטרה המונעת מהעותרים, איתמר בן גביר וברוך מרזל לקיים את הצעדה למרות שאושרה על-ידי בג"צ.
בזמנו עתרו השניים לבג"צ להורות למשטרה לאפשר את קיום הצעדה באום אל פחם, לאחר שהמו"מ עם המשטרה על תנאי הצעדה לא הניב הסכמות לאור התנגדותה. המשטרה טענה כי קיים חשש להפרות סדר ולשלום הציבור.
בג"צ הורה כאמור למשטרה לאפשר את קיום הצעדה בתוך אום אל פחם, באחת השכונות. כמו-כן נקבע כי בצעדה ישתתפו כמאה צועדים עם דגלי המדינה. עוד נקבע כי הצעדה תתקיים זמן קצר לאחר הבחירות המוניציפליות.
אלא, שהבחירות חלפו, ולצעדה עדיין לא ניתן אישור. לטענת השניים, על הדחייה האחרונה של הצעדה למדו מהתקשורת. הם שבו ועתרו לבג"צ בדרישה להורות על מעצר מפקד מחוז הצפון במשטרה ומפקד תחנת אום אל פחם על-פי פקודת בזיון בית המשפט. לטענתם, למרות פסק הדין של בג"צ המשטרה ממשיכה למנוע את הצעדה וללא הצדקה.
הם ביקשו מהשופטים להורות למשטרה לאפשר את הצעדה.
שוב המשטרה מסרבת בן גביר טען בדיון כי בתקופת המלחמה הם "הרכינו ראש", ולא פעלו לקיום הצעדה עד שחיילי צה"ל יסיימו את משימתם. הוא טען עוד, כי למרות שהתאריך שנקבע לצעדה היה אחרי הבחירות המוניציפליות, הם הסכימו לדחייה נוספת בשל חג מוסלמי. לאחר מכן נקבע תאריך, אך יומיים לפני כן "ביקשו גורמים איסלאמיים קיצוניים לארגן מפגן בעיר אום אל פחם. הם הצליחו לארגן 60 איש".
בן גביר הוסיף כי "ביום ראשון, לאחר שהוצאנו כספים על אוטובוסים וארגנו אנשים, התקשר אלי עיתונאי מעריב ואמר לי: מה אתה אומר על ההחלטה שמשטרת ישראל החליטה לבטל את הצעדה". לאחר מכן התקשרו מהמשטרה והודיעו כי הם שולחים הודעת ביטול. בן גביר חושף כי מפקד אום אל פחם אמר לו "ברוב הגינותו", כי אם תהיה דחייה, "זה יתסיס עוד יותר את הרוחות". הוא הוסיף כי ביקש מהפרקליטות לתת להם תאריך לצעדה אך סורב.
"אני בא לכאן לא רק בשם איתמר בן גביר וברוך מרזל, אלפי תגובות אחרי ההחלטה של בג"צ שאיפשר לנו לצעוד באום אל פחם, היו כאלה שביקרו אותנו ופנו לבית משפט, מה עכשיו אותם אנשים חושבים, מה הם אומרים? אם אני הייתי משלום עכשיו או הבית הפתוח היו מעזים להתנהג אלי ככה?".
המבצע בעזה - שינוי נסיבות מהותי העותר השני, ברוך מרזל, טען כי הדחייה באה על-רקע צרכים פוליטים של השר לביטחון פנים. "ביררתי אצל אנשי משטרה, שיומיים אחרי זה היה פריימריז וזה היה מזיק לשר המשטרה שהתמודד אצל המגזר הערבי". הוא הוסיף כי המשטרה הודיעה בעיתון הארץ שהם לא יתנו, "מאז הם נותנים לנו ולבית המשפט לשחק בפניהם, יש להם מגמה להגיד לא יהיה מצעד, אנחנו נמסמס את זה".
נציגת הפרקליטות, עו"ד צוק, טענה כי "לתאריך הספציפי לא הייתה ייחודיות. היו תיאומים בין הצדדים והיו פגישות. לגבי מה שהיה, האירוע תואם בין הצדדים ליום 15.12.08 כשאין לתאריך הזה ממשיות. הגיע מידע מצד גורמי הביטחון, ובסופו של דבר הוחלט לדחות". לטענתה, הייתה כוונה לקיים את האירוע, זאת אם לא יהיה שינוי בנסיבות ביטחוניות אלא שהמדינה החליטה לצאת למבצע בעזה ובכך נוצר "שינוי נסיבות מהותי".
למדינה כוחות גדולים, ואינה יכולה לאבטח? הנציגה הציעה כי לאחר הבחירות תתקיים "הערכה מחודשת ואז בסמוך לאחר מכן נהיה בקשר עם העותרים, יש נכונות אמיתית, נערכו איתם מספר מפגשים, אני לא רוצה להבטיח שזה יהיה בתאריך מסוים כי אנו לא יודעים לאן יובילו הבחירות".
השופט אדמונד לוי שאל את נציגת הפרקליטות: "אם גברתי הייתה פוגשת בקשה היום על-ידי גוף כזה או אחר שרוצה להפגין למען השלום בין פלשתינים לישראלים, כשהם מניפים דגלי ישראל ודגלי אש"ף, והיו נשמעים איומים מצד זה או אחר, האם גם להם הייתם אומרים תמתינו עד לבחירות?... ברור לגמרי שבכל תאריך שתבחרו, לקראת המועד שאמורה לצעוד תהלוכה במדינת ישראל, עם דגלי ישראל בלבד, יהיו איומים אם תרצו או לא תרצו, התהליך הזה יחזור על עצמו".
השופט לוי הוסיף: "הפגנה פעוטה, ומדינת ישראל שאומרת שיש לה צבא ושוטרים לא יכולה לאבטח דבר כזה? האיומים ימשיכו להישמע. גברתי תקבע מועד ותוך 7 ימים לפני המועד הזה, אם תגיע סברה שאי-אפשר לקיים את הצעדה, יוצע מועד חלופי, אי אפשר להשאיר את הדבר הזה לא פתור".
הוא דחה את בקשת נציגת הפרקליטות להציג את המידע שיש בידיה, "האיומים האלה ימשיכו להישמע. אנחנו רוצים מועד מוגדר".
כאמור בפסק הדין קבעו השופטים כי הצעדה תתקיים 45 יום אחרי הבחירות.