הריבית המשולמת בגין חובות מס בשיעור 4% לשנה, הינה גבוהה מאוד ביחס לריבית הנהוגה במשק, ובנוסף הריבית למס הכנסה אינה מותרת בניכוי לצרכי מס בהשוואה להלוואה בנקאית. כך אומר (יום א', 25.1.09) עו"ד ורו"ח ג'ק בלנגה המומחה בדיני מיסים.
לדברי בלנגה, עדיף תמיד שמס הכנסה יהיה חייב לכם כסף: "ניתן לקבל ממס הכנסה ריבית בשיעור 4% בגין החזרי מס בתוספת הפרשי הצמדה אשר כולם פטורים ממס".
כידוע, חובות לרשויות המס נושאים מטבעם ריבית והפרשי הצמדה. הריבית השנתית בגין חובות המס מסתכמת לשיעור של 4% אליה מתווספים הפרשי ההצמדה של הקרן לשיעור עליית מדד המחירים לצרכן. חוב מס של 100 שקלים, לדוגמא, יכול לצבור בשנה ריבית צמודה והצמדה (בהנחת אינפלציה של 3%) בסכום של כ-7 שקלים. סכום זה אינו מוכר כהוצאה, ולכן העלות האפקטיבית נטו היא 7 שקלים. לעומת זאת, עלותו האפקטיבית של אשראי בנקאי נטו, אשר ישמש לתשלום החוב למס הכנסה הינה נמוכה משמעותית מנטילת האשראי מרשויות המס. ברוב המקרים, שיעור הריבית על הלוואות בחשבונות העסקיים נע סביב הפריים או הפריים פלוס 2%. ברוב המקרים הריבית המשולמת לבנק אינה מזוהה אחת לאחת עם תשלום חובות המס ולכן הוצאות הריבית בגינה נרשמות במסגרת ההוצאות השוטפות.
בלנגה מדגיש כי כאשר הוצאות ריבית בשיעור הפריים נתבעות כהוצאה, העלות האפקטיבית נטו בניכוי מגן המס מסתכמת לשיעורים נמוכים מאוד. לכן, בכל מקרה העלות נטו של האשראי הבנקאי זולה יותר מאשר העלות נטו של האשראי ממס הכנסה.
בנוסף, יש לשים לב שאם חובות המס בגין שנת 2008 משולמים עד סוף חודש ינואר 2009 חובות אלו יהיו פטורים מהפרשי הצמדה וריבית. תשלום בחודש פברואר מעניק פטור למחצית מהפרשי ההצמדה והריבית, ואילו תשלום בחודש מרס 2009 מעניק פטור לרבע מהפרשי ההצמדה והריבית. יש לזכור כי אם משולמים תשלומים על חשבון המס ביתר, אזי ההחזרים נושאים הפרשי הצמדה וריבית שאף הם פטורים ממס הכנסה כך שבמקרים רבים תשואות אלה הינן גבוהות אף מעבר לחיסכון הבנקאי.
בלנגה מסכם וממליץ לכלל הנישומים במשק לפנות לרואי החשבון ויועצי המס שלהם לבדיקת תשלומי המס לשנת 2008, ולבצע תשלום של ההפרשים עד סוף שבוע זה על-מנת שלא להתחייב כלל בהפרשי הצמדה וריבית.