במהלך שנת 2008 החליטו 12 קיבוצים נוספים לעבור להתנהל כ"קיבוץ מתחדש" בו מונהגת חלוקת תקציב אישי לא שוויונית בין החברים, לצד "רשת ביטחון", המתבטאת בקיום מערכת ערבות הדדית בנושאי רווחה וביטחון סוציאלי. כך עולה (יום א', 25.1.09) מאיסוף נתונים של המכון לחקר הקיבוץ באוניברסיטת חיפה.
מהתנועה הקיבוצית נמסר כי בישראל 264 קיבוצים - 183 הם קיבוצים מתחדשים - כשני שלישים מכלל הקיבוצים בישראל. 68 קיבוצים נוספים מתנהלים על-פי מודל שיתופי שוויוני, ו-11 קיבוצים על-פי המודל ה"משולב".
ד"ר שלמה גץ, מנהל המכון לחקר הקיבוץ, סיפר בתגובה כי הראשונים לחלק שכר לא דיפרנציאלי בין החברים היו הקיבוצים עין זיוון ושניר. בשנת 1995 הנהיג קיבוץ מרום גולן את "התקציב המשולב" ובשנת 1996 כבר היו ארבעה קיבוצים עם שכר דיפרנציאלי ושישה עם תקציב משולב.
בשנת 2002 שיעור הקיבוצים השיתופיים היה שווה לשיעור הקיבוצים האחרים, ומשנת 2004 קיבוצים עם "רשת ביטחון" הם הרוב.
גץ מסביר כי התהליכים המתרחשים בקיבוץ הם תוצאה של שינוי ערכי והם גם יוצרים אותו. השוויון מקבל פירוש חדש בקיבוצים רבים, והולך ומתקרב לפירוש הליברלי הנהוג בדמוקרטיות המערביות. הערבות ההדדית מצטמצמת, אולם לא נעלמת. בקיבוצים המשלמים עבור העבודה, מוקמות מערכות לתמיכה בחברים שנפגעו מהשינויים. בדרך כלל מדובר בהקמת "קרן לעזרה הדדית" או מעין "רשת ביטחון" בתוך הקיבוץ, התומכת במי שזקוק לכך.