בסוף דצמבר התבשרנו כי מדיגייד, החברה-הבת של אלביט מערכות, נרכשה על-ידי ענקית ציוד הרפואה האמריקנית סט. ג'וד תמורת 300 מיליון דולר. חמישה ימים לאחר מכן השלים תאגיד הענק ג'ונסון אנד ג'ונסון את רכישת החברה הישראלית אומריקס תמורת 438 מיליון דולר במזומן. בימים אלה נמכרת אלדין לקרן וקטור האמריקנית תמורת 160 מיליון דולר. האם רכישת אומריקס, אלדין ומדיגייט מסמלת את תחילתו של עידן מכירות של חברות ישראליות?
מניותיהן של החברות הישראליות שנסחרות בוול סטריט היו בין הנפגעות העיקריות של המשבר הנוכחי. המשקיעים הזרים מיהרו להיפטר מאחזקותיהם בחברות ה"ים תיכוניות" האלה ובחרו להתמקד בהשקעה בחברות גלובליות מבוססות. כתוצאה נחתכו מחיריהן באופן דרסטי ב-12 החודשים האחרונים: יצרנית ציוד התקשורת אורכית נחתכה ב-51% בשנה שחלפה, מפתחת מערכות המודרניזציה בלופניקס צנחה ב-89%, אופטיבייס העוסקת בתחום הווידאו איבדה 52% ונובה מכשירי מדידה נפלה ב-74%. מצד שני, לא מדובר בחברות נדל"ן ששווי נכסיהן צנח לרצפה, אלא בחברות שככל שמדובר בנכסים טכנולוגיים ומבנה פיננסי, לא השתנה בהן דבר מהותי. נהוג לומר כי הפעילות בשוק ההון היא משחק של סכום אפס. על כל אחד שמרוויח קיים אחר שמפסיד - ועל כל מי שקנה בזול והרוויח יש גם מי שמכר בזול והפסיד. הירידות החדות בשווקים הפיננסיים חתכו את מחיריהן של מרבית המניות ויצרו לא מעט הזדמנויות רכישה בשוק.
בתקופות של חולשה כלכלית, כשמקורות המימון סגורים, המזומן הוא המלך. חברות שיושבות על קופת מזומנים דשנה יכולות לנצל את ההזדמנויות כדי לבצע רכישות במחירי רצפה שנראו רק לפני כמה חודשים כחלום רחוק.
על-פי ההיגיון הזה, ככל שגובר ביטחון המשקיעים כי מחירי המניות הגיעו לתחתית, כך צפוי גל הרכישות להתגבר. בפועל, הדברים אינם כה פשוטים. לדברי האנליסט דניאל מירון מהבנק הקנדי RBC, הסביבה שבה פועלות החברות בתקופה של משבר גורמת להן להתכנס בתוך עצמן ולהתנהג באופן דפנסיווי.
התהליך דומה למה שעובר כעת על שוק הדיור בישראל - הקונים יודעים שהמשבר יביא להורדת מחירי הדירות, ועל כן מסרבים לשלם את המחיר המלא, ומצד שני עומדים המוכרים, שמסרבים להכיר בעובדה שהנכס שלהם כבר אינו שווה כתמול שלשום ומנסים למכור אותו במחיר גבוה. התופעה הזאת מביאה לקיפאון מסוים בשוק.
הקושי לגייס מימון רק מחמיר את הבעיה: "חלק מהחברות רוצות להאמין שאולי מדובר רק בחולשה זמנית, ושכיוון השווקים ישתנה במהירות", אומר מירון, "אבל ברגע שהשווקים מתחילים להתייצב והחברות מבינות כי השווי שבו הן נסחרות אינו זמני, הן משלימות עם המחיר הנמוך".
להערכתו של מירון, כשהשווקים יתייצבו יהיה לחברות קל יותר לבצע רכישות כדי לתמוך בצמיחה שלהן. כשזה יקרה, חברות כדוגמת אמדוקס צ'ק פוינט ונייס עשויות לנצל את קופת המזומנים שלהן ולצאת במסע רכישות נרחב. לדבריו, הסיבה למיעוט הרכישות בתקופת השפל היא הקושי בהערכת שוויין של החברות. "קשה לדעת מהו השווי של החברות ומהי רמת היציבות שלהן.
"ישנה גם חשיבות לגודלה של החברה", אומר מירון. "ככל שהנזילות יורדת, כך פוחתת תשומת הלב שיקבלו החברות הקטנות וההעדפה תהיה לחברות הגדולות. מדובר בשלב במחזור ההתבגרות של תעשיית הטכנולוגיה".
עדיפות לבעלות קופה דשנה בראייה היסטורית, תקופות של שפל מביאות לקונסולידציה. כאשר החברות מתקשות לפעול כגוף עצמאי ומקורות המימון מתייבשים, הן מתחילות לבחון את האפשרות של מיזוג או רכישה עם גופים נוספים הפועלים באותו התחום. באופן כללי יעדיפו הרוכשים להתמקד בחברות בעלות קופת מזומנים גדולה - כזו שתבטיח תקופה מסוימת של שרידות על-רקע המשבר המתמשך.
אלדין ואורבוטק הן דוגמאות לחברות שביצעו רכישות גדולות שמחקו כמעט לחלוטין את קופתן, באופן שעשוי להדוף כוונות של רוכשים פוטנציאליים. במקרה של אלדין המהלך לא צלח, שכן הקרן הרוכשת לא התעניינה בחברה בכללותה אלא בחטיבה ספציפית, שלה סינרגיה עם חברה נוספת שבה מחזיקה הקרן.
משיחות עם אנליסטים עולה כי בעוד שרק לקומץ חברות יש קופה גדולה מספיק כדי לבצע רכישות, ישנן לא מעט חברות העשויות להיות מטרה לרכישה. לדברי מירון, עם החברות שעשויות להימכר בעתיד הקרוב ניתן למנות את מיינד סי.טי.איי המפתחת מערכות בילינג, יצרנית ציוד התקשורת טי.טי.איי ויצרנית המערכות לבדיקת רשתות סלולר רדקום. האנליסטים זיו טל ויונתן קרייזמן מבית ההשקעות אוסקר גרוס מונים בין המועמדות לרכישה את גיוון אימג'ינג, יצרנית גלולת הצילום, שעשויה להירכש על-ידי ענקית הטכנולוגיה היפנית אולימפוס. בעבר היו שתי החברות מעורבות בסכסוך משפטי על-רקע פטנטים, אולם עם סיום המאבק המשפטי ועל-רקע הנפילה החדה במחיר המניה של גיוון אימג'ינג, וניסיונה של אולימפוס לתפוס נתחי שוק חדשים, נראה כי יש היגיון רב במהלך שכזה.
אי.סי.טל, המתמחה במערכות למניעת הונאות ברשתות תקשורת ולהבטחת שלמות ההכנסות משירותים בחברות תקשורת, נסחרת כיום מתחת למזומן ופועלת בתחום שבו ניתן לראות לא מעט מיזוגים ורכישות. רק באחרונה נרכשו כמה ממתחרותיה.
למרות כמה הצלחות יפות בשיווקו מוצריה לא הצליחה וולטייר, המייצרת מתגים חכמים לרשתות תקשורת, לשמור על ערך מנייתה שקרסה בכ-60% בשנה שחלפה. הורדת תחזית ההכנסות לרבעון הרביעי והורדת המלצה מצד מריל לינץ' לא הועילו גם הן. על-רקע שיתוף הפעולה ההדוק עם מלנוקס, יצרנית שבבי התקשורת שאותם מטמיעה וולטייר במוצריה, לא מן הנמנע שנראה רכישה אנכית על-ידי מלנוקס.
לרכישה שכזו יתרונות לא מעטים: שתי החברות הן ישראליות ובעלות תרבות ארגונית דומה. ההנהלות של שתיהן מנהלות קשרים הדוקים ביניהן, וגם מבצעות פעולות שיווק משותפות. רכישה שכזו תאפשר למלנוקס להפיץ את מוצריה בתחום המתגים באופן עצמאי וללא תלות בשיתופי פעולה עם גורמים חיצוניים, תוך הפחתת עלויות ותוך שימוש במוניטין המצוינים שצברה וולטייר.
קומברס והשמועות במשך תקופה ארוכה אופפות את שוק ההון שמועות והערכות לא מעטות בדבר האפשרויות העומדות בפני קומברס. החברה שפועלת בתחום שירותי הערך המוסף לחברות סלולר מחזיקה בקופת מזומנים דשנה, אך אינה יכולה לעשות בה שימוש עד שתסדיר את בעיותיה עם הרשות האמריקנית לניירות ערך.
מאז 2006, עת התפוצצה פרשת הבקדייטינג בקומברס, החברה אינה מפרסמת את דוחותיה. קובי אלכסנדר, המייסד ומי ששימש מנכ"ל בכל שנות קיומה, נמלט לנמיביה כדי להימנע מזרועות החוק האמריקניות, והחברה מינתה במקומו את אנדריי דהן. לחברה שלוש חברות בנות שסביר כי תרצה למכור, אך כאמור הדבר יתאפשר רק לאחר השלמת הפתרונות לבעיות הפיננסיות שעשויות להיפתר בחודשים הקרובים. בשלב זה קומברס עשויה לשמש מטרה לרוכשת מבחוץ.
תקופות של שפל מביאות איתן לא מעט הזדמנויות השקעה, אך כל עוד לא תירשם התייצבות בשווקים, לא בטוח שנזכה לראות גל מסיווי של רכישות.