"ראש הממשלה אהוד אולמרט לא היה צריך להתפטר בעקבות חקירתו בפרשת טלנסקי". כך אמר (יום ג', 27.109) שר המשפטים, הפרופסור דניאל פרידמן. הוא הדגיש כי החוק קובע מתי ראש ממשלה או שר צריכים להתפטר, והשאלה היא "האם מקבלים את דרישות החוק הקיים - או שמתחילים להחיל דרישות נוספות".
דבריו של פרידמן נאמרו במהלך כינוס חגיגי של מועצת עורכי הדין, שנפרדה משר המשפטים דניאל פרידמן. ציבור עורכי הדין בחר בשנתיים האחרונות בשר המשפטים כאיש השנה במשפט, ועתה הביע צער רב על סיום כהונתו. עו"ד יראון פסטינגר, אמר בכינוס כי כהונתו של שר המשפטים היא כהונה היסטורית, באשר הוא הביא לדיון ציבורי סוגיות מרכזיות בהן ניסו להשתיק אותו.
לממשלה יש קושי לבצע מהלכים יו"ר לשכת עורכי הדין יורי גיא רון, ציין את פועלו של השר לטובת הקלת העומס בבתי המשפט וכן כי השר, עם מינויו, הוסיף 85 תקנים לבתי המשפט, מינה קרוב למאה שופטים, כינס פעמים רבות את הוועדה לבחירת שופטים. עוד הזכיר את המהלך של השר להפרדתה של מערכת ההוצאה לפועל ממערכת בתי המשפט.
שר המשפטים אמר באירוע כי הקושי שבו נתקלת מדינת ישראל הוא שלטון מוחלש, יש קושי לממשלה לבצע מהלכים. שר המשפטים ציין כאחד המהלכים המרכזיים בתקופת כהונתו את הקמתו של בית משפט מחוז מרכז שהקל את העומס.
בהתייחסו לאחת הפרשות שהסעירה במשך חודשים את הציבור בארץ, פרשת החקירות נגד ראש הממשלה אהוד אולמרט, אמר פרידמן כי פרשה זו מעלה את השאלה בדבר "מידת הכוח שמעניקים לרשויות החקירה, עוד קודם להגשת כתב אישום". לדבריו, נוצר מצב שבו "מי שמחליט על החקירה, אתה נותן לו לקבוע את צביון הממשלה".
"בית המשפט כתב הערת אגב - והכל נעצר" הוא שב ומתח ביקורת על עמדת נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש, ששללה את מינויים של שופטים בתקופת בחירות וסירבה לכנס את הוועדה למינוי שופטים. פרידמן הדגיש כי "אין בחוק שום הוראה שאומרת שהוועדה לבחירת שופטים תפסיק לפעול ברגע שמחליטים על בחירות. אין לזה בעיני שום הצדקה. בית המשפט כתב אוביטר [הערת אגב, ר.א] - והנה נעצרה פעילות הוועדה לבחירת שופטים".
לדברי פרידמן, יש להבין את משמעות הדבר: "בית המשפט אמר שיש לו סמכות להחליט בעניין, מבלי שיש לכך בסיס סטטוטורי. הוא אינו ער להשלכות. הפרשנות חלה גם על מינוי נשיאים וסגני נשיאים בבתי המשפט". פרידמן ציין כי חוסר האפשרות למנות נשיא פירושו הכבדה על בתי המשפט. דוגמא לכך היא פרישתו הצפויה במרץ של נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט אורי גורן.
לדברי שר המשפטים, "אילו הדברים היו רגילים הייתי צריך למנות נשיא בדצמבר". חוסר אפשרות למנות נשיא גורם "לשיבוש לא קל, ויש לכך השלכה והשפעה על חיי היום יום של קבוצות גדולות".
"תשוו ליחס של מדינות אחרות" פרידמן אף הפתיע בהציגו עמדה יוצאת דופן בנוגע לטענות על קיפוח המגזר הערבי בבתי המשפט ובמוסדות ציבוריים, ובנוגע לטענה כי בית המשפט העליון נותר "המעוז האחרון להגנה על המיעוטים".
לדבריו, "לא ניתן ללכת בתחושה שיש כל הזמן קיפוח ולא לראות את מה שנעשה מבחינת מינוי שופטים ערבים והמשרות במגזר הציבורי. תראו מה שהתקדם ותשוו בין היחס של המדינה ליחס של מדינות אחרות למיעוט בתקופת סכסוך. אין להתעלם מהסכסוך. תביאו לי דוגמא ממדינה אחרת שפעלה כשם שאנו פעלנו על-רקע הסכסוך".
חוק הקדנציות בעל חשיבות עצומה שר המשפטים דחה טענות כלפי חוק הקדנציות של נשיאי בתי המשפט וסגניהם. חוק הקדנציות הוא חוק בעל חשיבות עצומה לבתי המשפט המחוזי והשלום, ולמידת העצמאות שלהם ביחס לבית המשפט העליון, הדגיש פרידמן. "הסיטואציה הקודמת, שיש לך קדנציה של 4 שנים ולאחר מכן עוד 4 שנים, יוצרת תלות מתמדת. צריך לשדרג ולתת עצמאות פנים מערכתית לשלום ולמחוזי שמרבית התיקים מתנהלים בהם. זה דבר קרדינלי".
פרידמן גילה למועצת הלשכה כי רצה למנות עורכי דין לכהן כשופטים של ממש עם סמכויות, לפחות לתביעות קטנות, אך "הייתה לזה התנגדות עצומה" ולכן הוא לא העלה את הנושא.
