|
תאריך:
|
31/01/2009
|
|
|
עודכן:
|
31/01/2009
|
"שליט ישוחרר אחרי הבחירות" |
|
1 |
|
|
הַאִם צוֹדֶקֶת אִמָא שֶל גִּלְעָד שַלִיט ?
כלום ייתכן כי צודקת אמא של גלעד שליט ?
אֵם אשר מזהירה אותנו באופן ובצורה חדה, ברורה, כנה, הגיונית ורהוטה בשפתנו העתיקה, השפה העברית
כי כל עוד נמק ומצטמק בשבי בנה גלעד שליט,
כלוא אי-שם בתוך מבנה אטום-סגור, באפרורית, באפלולית
תמה, לא קיימת עוד, בין המדינה לבין האמהות בְּרִית. פָּסָה, קָצָה, הסתיימה לה בְּרִית.
הן לימדונו בביה"ס, בכתה, בבית, כך חזרנו אף שיננו, כי כל ישראל זה לזה תמיד יהיו ערֵבים
גם, אבל לא רק, זה בין השאר מה שצריך היה להבדילנו כעם, כאומה, כמדינה של יהודים
להבדילנו מן הגויים, מן העמים האחרים, מן הנוצרים, מן הערבים
ברם, לא עם כל מה שלמדנו יש אפשרות להתמודד, לא את הכל ניתן לראות, לקרוא ולהבין רק מן הכתובים
מי צרת הזולת, צרת היחיד, בלבבו נגעה ? במי פגעה ? בבקרים ? בצהרי-יום ? בלילות ? בערבים ?
אל לבבו של מי מצוקתו, מועקתו, נאקתו של האחר חדרה ? כפי אשר חודרים אלינו בחורף ובגשם גדודי עבים
מי רשאי להתעלם מיסוריו של הזולת ? מסבל ? אבל ? עצב ? לב-דואב ? מכאבים ?
מי יכול להמשיך להתבונן ולהשקיף מן הצד בשאננות, באדישות, בחוסר-עניין ואטימות ?
כלום ייתכן למצוא עתה זמן להתעלס באהבים ?
ויקו לעשות ענבים... ויעש באושים... בכרם שפע רקובים.
האם אכן ייתכן כי צודקת אביבה, אמא של גלעד שליט ?
או שמא עדיין לא הגענו באמת ובתמים לימי מחשבה ? ימי תושייה ? ימי מעשה ? ימי תכלית ? ימי אחרית ?
כל אם ישראלית נאמנה רוצה וחפצה בכל מאודה באמונה מלאה לקבל את בנה בחזרה חי, בריא, שלם, בהתאם לברית
לא בארון, לא בתכריך, לא מלווה בתפאורה ובתהלוכה אשר סופה מבליט תחריט בנוסח הי"ד חקוק על גב כרית
כל אם עבריה יודעת אף ומצפה שבמנהיגי מדינתה תיקוד-תבער בעוז, בלהט, אש תמיד.
לא אש אך למראית אשר נועדה רק לצרכי תדמית.
אש בוערת בעצמות, אש נחושה, גוברת, מתעצמת של מלאכה צרופה ועשייה יסודית, בסיסית, מציאותית ואמיתית,
אש יוקדת, מתמקדת אש מתמדת, גועשת-רוחשת-לוחשת כגופרית
כל אם רוצה לראות כי מנהיגי מדינתה מתוך צניעות ביראה, כבוד, נאמנות ומסירות יבצעו (לא בדיבורית)
את אשר צריך היה כבר מזמן ומלכתחילה לעשות ולבצע, למען בן, חייל, אח, ידיד, חבר ורע
להפוך, לא להותיר אבן על אבן, לא לפסוח אף לא על שעל, שדמה ורגב, לא להשאיר מאום כשארית,
על מנהיגינו ולוּ יהיו כאלו רק קומץ, לעשות ולבצע בחכמה, תבונה, בינה, מקוריות ואומץ,
את מלוא המאמץ על מנת להקל את כובד המשא, הנטל אשר מוטל-רובץ עלינו כתוצאה מפעולות בשדה הקטל
לעשות ביסודיות ולהשלים את המלאכה אשר צריכה היתה להיעשות כהלכה
ולו רק בפרומיל אחוז אחד, בעשירית ממנו, בהצלחה ולברכה
אך את "מנהיגי" ישראל היום, למגינת לבנו, לדאבוננו, לחרפתנו, למצוקתנו,
מעניין בלבד האגו ופוליטיקה אישית, זהו התפריט, זו הארוחה השיגרתית היומיומית והתסריט
"מנהיגינו" משחקים בגורלנו, בחיי בנינו ובחיינו כמו במשחק בועות סבון, בכדורית
לא חלילה גורלו של חייל בודד אחד, נמק בשבי, הוא אשר ממעיינם, מעניין או מרתק אותם, כמו דבש את הגירית
לא חייל שבוי בודד אחד בנם של אביבה ונועם שליט
לנוכח מציאות עגומה, פגומה, עקומה, איומה ועירומה אין "מנהיגינו", חלילה, שן חורקים –
אך חורקים הם מדי יום – חורקים-שורקים-מצפצפים-מצרצרים כמו תקליט ! סוף צפוי, חזוי, גלוי, יבוא גם לבקליט.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
2 |
|
|
גִּלְעָד שַלִיט
אביבה שליט. "הבטחתם לנו להחזיר את גלעד שליט"
"אופס... שכחנו את גלעד שליט!"
מה יקרה ? מה יהיה על ? מה צופן העתיד בחובו לגבי גורלו של גלעד שליט ?
מי אודות משמעותם של חייו מהרהר עתה ? מי הוגה וחושב על חייו ? מי לא חי בתבנית ?
מי עושה ? מי מסוגל לעשות ? מי מבצע ? מי בעל יכולת וכושר אמת להחליט ?
גורלו של גלעד שליט היום הן הרבה יותר קשה, רע, מר ואכזר מאשר גורל חייו של פליט.
עם ישראל מתקשה לעכל מצבו. להבין. להאזין. להמשיך להסכית.
להתמודד עם מצב כה מסוכן, בלתי-צפוי ומבעית.
עם ישראל חי בבועה.
בהישרדותו היומיומית שרויים אזרחים נצחית כמעט כמו חייזרים בחללית.
לאזרח הקטן במדינתנו אורח ואופן חייו של גלעד שליט בלתי נתפש. איננו בר-הבנה.
לא מציאותי. איננו קליט.
את "מנהיגי" ישראל ניתן לשמוע, חדשות לבקרים, עמומים-אפורים כמו צללית.
לא חורקים שן, אך חורקים כתקליט. את דבריהם אין כבר מי שמנסה להקליט.
הן אנחנו איננו נמצאים בעיצומו של טיול שנתי בתוך טיולית.
גלעד שליט כלוא עדיין אי-שם בתוך מבנה סגור, אטום וחתום, באפלולית.
מבנה אשר את אור החמה, מדי-יום, אוטם, מסתיר ומליט.
אנשים טובים, בבקשה מכם, אנא עטו על עצמכם טלית
היכנסו לבית-כנסת קרוב בשכונתכם והתפללו בעבור בננו, אחינו, חיילנו גלעד שליט
יען כי המציאות בה שרוי ונמצא בה כיום גלעד שליט
תתקשה למצוא ביטוי, מענה, הגדרה ראויה, נאותה, נכונה בשפתנו, השפה העברית
מציאות מתמשכת, ללא-קץ וסוף נמשכת, כמו מסטיק נמתחת, נמרחת, ללא טיפת הגיון או שמץ תכלית.
את הבכי כבר לא ניתן לעצור, אם כי בכי בלבד לא יעזור.
לא ניתן יותר למחותו במלמלית, אף לא לנגבו במטלית.
בכי מר אשר ניגר, מצטבר על קרקעית. נקווה בתוך שלולית.
אולי יזוע רצון האדם, אולי ינוע סוף-סוף כאריה שואג מרבצו עַם, הן כבר מזמן הומצאה גלגילית
אולי יבקע אור, ולוּ זעיר, קטנטון, פיצפון כמו אורה המרצד למרחוק של גחלילית ?
אולי נהיה חכמים לא רק ביום, גם בלילה, כמו לִילִית ?
אולי יימוג חשש, תקווה תחזור לקנן, שכן יתמוך ויסייע לשכן ("נוהל שכן"),
הנוראוּת שבמציאות, אי-הוודאות, החרדה, הדאגה וחוסר הביטחון יתפזרו, יתפוגגו כערפילית
אולי בקרוב, במהרה בימינו, יחזור אלינו חי, בריא ושלם, בננו, אחינו, חיילנו גלעד שליט.
כן יהי רצון ! אמן ואמן !
נברכו, נקדם פניו בבואו, בצלילי נבל, כינור וחלילית.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
3 |
|
|
|
|
4 |
|
|
סר בטחון לא יכול להיות שר בטחוו. אז יצאנו למלחמה עם שר בטחון שהחליף את עמיר פרץ ומה הישגנו? הרגנו כמה מאות חמסניקים, הרסנו כמה מבנים, פוצצנו כמה מטענים, הרסנו כמה מנהרות. אז מה יצא לנו מזה? הם ישחזרו את יכולתם באפס זמן, ומה אז?
אפשר להדביר את הטרור רק ע"י כיבוש ושליטה בשטח כמו במבצע חומת מגן ואת זה ברק לא מבין או לא מוכן לבצע כי הוא מחזר אחר קולות הערבים. סר בטחונינו השואף להמשיך להיות סר ביטחון נבחר לראשות העבודה ע"י קולות הערבים שגייס עבורו ידידו פואד.
ברק חייב הסברים בקשר לעמותות, ובקשר לשדות הגז באשקלון. ברק צריך גם להסביר איך התעשר כל כך, השמועות אומרות שכאשר היה ראש ממשלה הוא מכר נכסי מדינה ושלשל את התמורה לכיסו. מותר לבוחרים לדרוש הסברים ממועמד לראשות הממשלה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
גדעון אמיר |
|
|
5 |
|
|
הוא הוכיח שהוא מנהיג ראוי, שעשה הרבה יותר מציפי.
אני מתפלל שהוא יישאר בהנהגה כדי שיוכל באמת להחזיר את גלעד הביתה |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מצביע ברק |
|
|
|
|
|
"אני רצתי לפצועים.
אהוד לא ניגש.
היו שני פצועים שזה הרתיח אותם.
אני לא הסתכלתי עליו.
לא יודע מה הוא עשה.
אולי דבר בפלאפון,
אבל לא ניגש.
אולי היה בהלם".
אלוף עמירם לוין בהתייחסו להתנהגותו ולהתנהלותו של הרמטכ"ל (האהוד הברק) באסון צאלים ב'.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
אלוף עמירם לוין. |
|
|
|
|
|
אהוד ברק נכשל בהחזרת גלעד שליט
אהוד ברק נכשל בניטרול הנהגת החמאס
אהוד ברק נכשל בהגנת האינטרסים הבטחוניים של מדינת ישראל.
בתקופתו נורו הרבה יותר טילים על ישראל, והמלחמה בעזה סתם הרגה אזרחים אבל לא את החמאס.
יש גם יותר מידי חשדות ורינונים לגבי מקורות הכסף של אהוד ברק ושאלת הנאמנות שלו למולדת. המאמצים שלו לא לפגוע בחמאס ולהתמקד בפגיעה ראוותנית באזרחים, מחזקת מאוד את הטענות האלה.
ברק הוא כשלון. והוא גם מושחת.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ברק שקרן |
|
|
|
|
|
ברק באמת הוכיח את עצמו אתמול. אני לא הולך עם השקרנים והקיצוניים, אלא עם ברק ומפלגת העבודה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
רודף צדק |
|
|
6 |
|
|
ברק מוכן להיות שר ביטחון גם אצל נסראללה הוא לא דוגמה כנל ביבי תנו לנו מנהיגות אמיתית כמו ציפי לבני |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
ברק יום טוב |
|
|
7 |
|
|
|
|
8 |
|
|
ההצגה שצריכה להיות הגדולה לפני הבחירות בו מכול הארץ ישאלו אותם שאלות - נכשלה כישלון חרוץ ...!!!
כמה כסף הערוץ השני הוציא כדי שאנו הציבור לא נקבל דברים
ובצורה מחוייבת מ -3 המועמדים שלפי התחזיות אחד מהם כנראה
ירכיב את הממשלה...?!
אפילו בתור תכנית בידור - היא כישלון...!!!
תסלח לי המנחה וייס , וצוות עוזריה שסיכם "התרשמותו" הקצרה
לאחר ראיון של כול אחד מהמועמדים -אבל לדעתי כול "ההצגה" הזו הייתה מיותרת , ולא שינתה את ידע הצופים , למי להצביע
בבחירות שיהיו בעוד 10 ימים ...!!!
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הרשלה |
|
|
9 |
|
|
פיצי.
השאלות שהופנו אליה היו מגוכחות,כגון בעיית הטיפול בבעלי חיים ?
כניראה שהיא מצפה (כצימחונית) לקבל קולות מהירוקים.
אני מקווה שתלך להיות מורה,אולי שם תצליח יותר, למרות שאני לא הייתי רוצה להיות תלמידתה.
ההצגה,לא תרמה לשינוי עמרותי.לי ברור שאין מתאים יותר מנתניהו.
במיוחד לאור המצב שהגענו בכל התחומים. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שרה.א |
|
|
|
|
|
כל מי ששותף היה, את שלו תָּרַם ואשר חֵלֶק לו, חֵלֶק בִּלְתִּי מְבוּטַל בַּמֶחְדָל...
חלוץ החרוץ. בפרספקטיבה המלחמה הצליחה. גם תיק המניות נמכר.
אולמרט. ברח מאחריות. הלך על כל הקופה. "המלחמה היא זיכרון רחוק"
פרס. שתק. הצביע בעד המלחמה אך היה נגדה. נשיאות תמורת גורל חיי בנים.
רמון-אולמרט. זהות אינטרסים.
מופז: הפקיר את מדחת יוסף
פיצי לבני: לוינוגרד: "יש לי מחברת..." (לעומתה, רחל המשוררת "יש לי כינרת...")
רפי איתן "מזל שיצאנו למלחמה!"
רמון: "אובדן צלם אחריות" תקע לשון בעיתוי שבין הריגת חיילינו ע"י חיזבאללה בגבול הצפון לבין החלטת מכשלתנו כיצד ואיך להגיב.
הנגבי: "חופשה משפחתית בארה"ב לאחר שפרצה מלחמת לבנון השניה.
"הפנקס פתוח והיד רושמת" - לוי אשכול
כל מי ששותף היה, את שלו תרם ואשר נחלה וחֵלֶק לו, חֵלֶק נוֹרָא, חֵלֶק אָיוֹם, חֵלֶק בִּלְתִּי מְבוּטַל במֶחְדָל
מֶחְדָל אשר כתוצאה ישירה ממנו, בננו שלנו, בעולמנו זה, לחיות פתע פָסַק וחָדַל
יואיל נא, משמינו, מנוף חיינו, מעולמנו הקט, השברירי, הצנוע, הדל
עולמנו אשר בעטיו של משטר מלאכותי, ישראלי, תועלתני, דורסני, חמסני, הרסני, עברי, אנוכי
ו"הנהגה" בלתי-אחראית, רשלנית, שרירותית, שרלטנית, טפילית, אנוכית, אכזרית זו,
שבגינה חש עצמו אדם היום לא במעט אף מדוּכָּא, נִכְנַע, אוּמְלָל ומוּשְפָּל
יואיל-נא להסתלק חִיש, להיעלם קודם למעשה רשלני-טיפשי-קטלני-שלומיאלי נוסף בִּיש
עוד טרם אותנו לחלוטין יתיש, אף אם למדינה ולחברה זו, כך סבור הִנוֹ, כמותנו תרם אותו איש
מדינה אשר בחר כמותנו להקים בה את ביתו, מדינה וחברה בתוכה גם חי וגדל להנאתו.
כל מי אשר חלק לו, רגל או יד בדרך בה בננו שלנו, מן העולם, לנצח הוּצָא, נִגְדע ואַָבַד
מי אשר אחריות אישית-שילוחית-ממלכתית
על עצמו מעודו לא קבל, לא לקח אחריות, בה לעולם לא עמד
מי אשר את שגיאותיו לא הפנים, אותן הדחיק, העדיף לטאטאן תחת מרבד
בכך הפך את עצמו לעוד יותר אוּמְלָל, מִסְכֵּן, חדל-אישים, נִקְלֶה, נִבְזֶה, מְגוּמָד
מהן ומן ההיסטוריה שוּם-דָבָר, מְאוּמָה, לא לָמַד
לא שִנֵן, לא סִגְנֵן, לא ציין, לא התבונן, לא הֵפִיק לקח, לא טרח דבר לתקן,
נושא בעינינו אחריות ואשמה כאחת – על דרך חסרת כל מטרה,
דרך בה בחר כאשר עדיפה היתה בהחלט דרך, טובה יותר, דרך אחרת, כמחדל ברירה.
דרך בלי כל שמץ חָזון, דרך הרת-אסון, דרך גדושת-רווית חיפזון,
דרך עוברת בינות כאב, סבל, אבל, שכול, יגון, תהום נשיה, דרך חסרת תושיה, דרך מלאת קושיה
דרך נעדרת צֶלֶם, דְמוּת, מַרְאֵה, הָדָר, דרך חסרת טִיפַּת מֵמַד
דרך-לא-דרך בה בננו, בתנו, מן העולם לעד הוּצָא, לָנוּ לנֶצַח אַָבַד.
כל מי אשר שותף היה ולו חלק בלתי מְבוּטַל במֶחְדָל, מֶחְדָל בו בננו מאיתנו נִגְזָל, נגְדַע, נִכְרַת ונִקְטַל
ועל ברכי יהירות, רשלנות, התרשלות, הפקרות, התנשאות, התעקשות, עקשנות, טיפשות, שטות,
רדידות, שטחיות, שלומיאליות של מלחמת לבנון השניה
שִגְשֵג, לִבְלֵב, צָמַח, פָּרַח, הִתְחַנֵך וגָדַל
מי אשר חלק לו, חלק בלתי נִדְלֶה, מְדוּשָן, מְרוּצֶה, רווי אושר, מְלֵא-סִיפּוּק ונחת
איך... איך... איך... וכיצד... כך נפלנו הפעם כולנו היישר מן הפח אל הפחת ?
מי אשר לו חלק נמנע, נמהר, נבער, מיותר, מתוקשר, מעוטר
יואיל נא לסגת מנוף חיינו - לאפשר לנו נא לשמור על בריאותנו, מצבנו, כבודנו, שלמותנו, שלומנו
לא לפגוע שוב, לא לפלוש, לא לחדור שנית בפראוּת ובגסוּת כזו אל בית |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
תמרה |
|
|
|
|
|
|
|
10 |
|
|
עידן יוסף,"עיתונאי" שסובל כנראה מהבנת הנאמר, רדוף רייטינג וחסר אחריות בדיווח. ברק לא אמר דבר שכזה. הוא אמר "התקדמנו לקראת שחרורו של שליט". לשאלה מתי לדעתו ישוחרר שליט, ענה אולי עוד בתקופת המעבר אחרי הבחירות. עידן יוסף, המילה "אולי" מובנת לך??? אלוהים אדירים, איזו שטחיות וחוסר אחריות!!!, טוב שאפשר מדי פעם לשמוע ישירות את המקור ולא להתבסס על "כתבים" שכאלו. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
שרגא קלסון |
|
|
|
|
|
"הוא (הברק) עמד 5 מ' ממני עם ידיים שלובות הביט מסביב ולא עשה כלום.
"היה פיצוץ חזק, מפחיד נורא. פתחתי את האוזניים ורצתי חמישה מטר הצידה. היה ענן של עשן, ואז, כשהוא לאט-לאט זז עם הרוח, ראיתי את אחד החברה קופץ על רגל אחת, כל הלחי שלו היתה שסועה, והתחילו צעקות, 'זה אמיתי, זה אמיתי, תרוצו לקרוא לעזרה'. די מהר הגיעו לשטח שלושה תצפיתנים שהיו הכי קרובים, והקודקודים* - אלוף אורי שגיא, ראש אמ"ן, אלוף עמירם לוין, וסגן אלוף דורון, מפקד היחידה. כולם רצו לעזור לפצועים, כי לקח זמן לצוות הרפואי להגיע לאיזור האימונים. היה שם גם הרמטכ"ל, אהוד ברק, הוא עמד אולי חמישה מטר ממני, עם ידיים שלובות, בתנוחה אופיינית לו, הביט מסביב ולא עשה כלום. המוח התפוצץ לי, לא שלטתי בעצמי. צעקתי לו – "מה אתה עושה יא'מניאק, בוא תעזור, החברים שלי מתים פה". אבל אהוד לא זז. תבינו, אהוד בשבילנו זה דמות, זה מיתוס, זה מנהיג - ועוד מישהו שגדל ביחידה... אני לא יכול לשכוח לו את זה".
יעקב, לוחם בסיירת מטכ"ל.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יעקב 1992 |
|
|
11 |
|
|
העם החליט לא רק לנוח בסלון על זרי דפנה עם קפה עלית
העם גם החליט - ישוחרר, ישוחרר לאלתר !
חיילינו גלעד שליט. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
מתנגדים לתחריט |
|
|
12 |
|
|
איך.... אֵיך.... אֵיך.... כך מֵת הקַבִּינֵט.... ? ? ?
כלל לא לפתע מֵת הקַבִּינֵט. זה היה צפוי. זה היה ראוי. זה היה חזוי. זה היה רצוי. הקַבִּינֵט מֵת.
יש אף האומרים כי הקַבִּינֵט לא רק מֵת בלבד - אלא החליט להתאבד. שֵד נכנס בו. נכנס בו שֵד.
חש כי לנוכח מציאות החיים הסוערים-המיוסרים-המכוערים החל להתגמד.
לכן החליט הקַבִּינֵט להתאבד. לעשות כן אף בלי נוכחותו של עד.
לא ככה סתם מת הקַבִּינֵט. מת הקבינט בחטא. חטא גדול. חטא יום אתמול. לכן מת הקַבִּינֵט.
קַבִּינֵט אשר לא עשה כְּלוּם. לא טרח בִּמְאוּם. שקע רק בנימנוּם. משוּם-דבר נראה הָלוּם. הָמוּם.
אט-אט חל בו גם כירסום. נשמע יותר עָמוּם, בָּלוּם, עָלוּם. מלא בשפע של גימגום.
הפך עָרוּם, צָרוּם, פָּרום. יש האומרים אף כי הוגש נגדו כבר כתב-אישום.
כאשר נסתבר לכל, כי הקַבִּינֵט כלל לא לפתע הפך להיות לגמרי בעל-מום, נפל הקַבִּינֵט בבת-אחת, קָרַס בְּבּוּם.
קַבִּינֵט אשר זילזל, חגג, להג, לגלג, קטרג, את עצמו בלבד עִנֵג, יום-יום התמוגג. את ההיסטוריה לא דגדג.
לא חש כלל כי העם מאוס מאס בו (אחרי ככלות הכל, הן לכל דבר יש עת). העם מזמן נתן לו גט.
קַבִּינֵט כסיל ואוויל אשר לשום מקום לא חפץ, לא רצה, לא הצליח להוביל. לא הנהיג. לא היה שולט.
ביהירות, טיפשות, עִיקשות, נוּקשוּת, חֵרשות, אדישות, תְלישות, התכתשות,
עיוורון, זילזול ויוהרה היה הקַבִּינֵט בולט.
כאשר להחליט היה צריך, שִקְשֵק כולו, קבל פיק ברכיים, רעדו לו הידיים. הרופאים ציוו לו דֶקִינֵט.
כך, באופן זה, בדרך זו, מת. התאבד הקַבִּינֵט.
זו אכן האמת. כל האמת. רק האמת.
הקַבִּינֵט מת. אפילו לא במשחק טניס מת הקַבִּינֵט. לא היה כאן כל עניין של נֵט.
את שומעת נִינֵט ? איננו חי יותר הקַבִּינֵט. שבק חיים לכל חי. מת הקַבִּינֵט. ברוך דיין אמת !
שח היום לי ילד ברחוב ריינס שאף לא אחד מחברי הקַבִּינֵט לא ידע כמוהו לנגן על קלרינט
גם לא יכול היה הקַבִּינֵט ומסוגל כמותו לרכב על קוֹרְקִינֵט.
אלה חיים אלה ? הפטיר הילד. טוב אם כן, טוב לכן, מה טוב, שמת הקַבִּינֵט.
מלבד זאת שלא היה לו שום דבר, מאומה, מהפנט.
מלמעלה, מארמון השן, צפצף הקַבִּינֵט עלינו. על כולנו לגלג הקבינט.
בנו האזרחים, אזרחי המדינה, ללא שעור וגבול זילזל. היתל, טילטל, מילמל והתפתל.
לא יכול היה הקַבִּינֵט עם האמת ועם המציאות להתעמת.
ביוהרתו ובהתנשאותו נסה אותנו להרשים. מטרות אשר לא היו לו כלל, העמיד פנים, השים עצמו מגשים.
אוֹ-טוֹ-טוֹ צריך היה אותו (וגם אותנו) להנשים. אבל בתיפקודו אותנו רק קלקל. את אמוננו בו כליל דִלֵל.
את שורותינו אך דילדל. זכר בנים חִלֵל. משפחות רבות אימלל. את עצמו בלבד הִלֵל.
אך לחיי יום-יום לא יכול היה להסתגל.
לא הייתי זאת אף לאוייבינו מאחל. מי היה מאמין כי כך יקרה לנו ? מי פִּלֵל ? מי מִלֵל ?
אבל לפחות, חֵרֵף ולַמְרוֹת, עם ישראל חַי. חי וקיים. עֲדֵי עולם. השֶבַח לאֵל ! יְחִי עם ישראל !
אך בל נשכח, חרף שאט-הנפש, דַאֲבוֹן-הלב, הגועל, החֶרְפָּה, הבּוּשָה, הכְּלִימָה, הבְּחִילָה והמַפַּח,
בְגִין קַבִּינֵט כה לא מוּצְלָח, כה לא יוּצְלָח, כה מְפוּלָח, כה מְפוּצְלָח, כה בִּלְתִי-יְסוּלָח !
כִּי יש עדיין מי אשר שוֹאֵל : מתי, אם בכלל, יבוא לציון גוֹאֵל... ?
ובינתיים, עד אשר יבוא משיח, יימשך אצלנו וודאי בלהט רב-השיח,
ואין ספק כי עד אז נאלץ כולנו לִשְהוֹת בצֵל (לך אל נמלה עצֵל...) כך זה מִצְטַלְצֵל... כך זה לפחות מֵרִיחַ !
ל |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
נינט. |
|
|
13 |
|
|
אבל לטחון לציבור את השכל ערב הבחירות , לזה הם מומחים גדולים ...!!!
יש אפשרות להפתעה בשיחרור החייל שליט בזמן בין הבחירות להקמת ממשלה חדשה(כאן הכישלונר אולמרט עוד ראש ממשלה)...?! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
הרשלה |
|
|
14 |
|
|
עוד פעם ברק, שוב ליבני, שוב פואד, עוד פעם בראון, שוב הרצוג, עוד פעם שמחון, שוב בוים, עוד פעם מופז, שוב הפרצוף של רוחמה אברהם ודליה איציק.. מה פה קורה פה? בשביל זה העם הלך לבחירות? בשביל זה מיליון איש היו תחת איומי הרקטות במשך עופרת יצוקה?
נתניהו חייב קודם כל ללכת עם בני בריתו הטבעיים כישראל ביתנו וש"ס והאיחוד הלאומי ורק אח"כ לפזר תיקים בין העבודה וקדימה או שהעם יטיס אותו שוב הביתה. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
קוסם |
|
|
15 |
|
|
|
|
|
|
|
"שאהוד ברק שיבוא ויגיד את האמת סוף כל סוף כי אותנו הוא הוליך בעד האף. אמנם הוא קיבל אותנו בלשכתו בחביבות, בלחיצת יד חמה, אבל הוא סובב אותנו והוא לא אמר דבר והוא התנהג אלינו כאנשים שלא מבינים מה קורה עם עצמם ולא מבינים מה קורה עם הצבא, אבל אנחנו למרות היותנו הורים שכולים, אנשים, באמת, שחיינו מאז האסון קשים מנשוא, אנחנו בעניינים. אנחנו נולדנו פה וגדלנו פה במדינה הזאת. אנחנו שרתנו בצבא ואנחנו יודעים טוב מאד מה קורה בצבא, מה קורה במדינה ולמרות כל מה שעבר עלינו וכל מה שעובר עלינו... אנחנו בעניינים".
יוכי שפרן מקיבוץ נצר-סִרני, אמא של שמרי זכרונו לברכה אשר יחד עם ארבעת חבריו ליחידה, לוחמי סיירת מטכ"ל - אלעד שילה זכרונו לברכה, ערן ויכסלבאום זכרונו לברכה, אריק כהן זכרונו לברכה ושרון תמיר זכרונו לברכה, נהרגו באסון צאלים השני.
|
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יוכי. |
|
|
16 |
|
|
תעזרו לי בבקשה, בבקשה מה לעשות????? איזה קמפין להשיק????? אני אבוד המפלגה מצטמקת... בבקשה איזה קמפיין להשיק? אני עלול לאבד את משרד ה.... המנדטים כבר בורחים, פעם יכלתי לשקר... אבל שתפסו אותי, כבר לא יאמינו לי יותר... מה אני יגיג שאני יחזיר את גלעד לאחר הבחירות? לא יאמינו לי כבר.... אני מיואש תעזרו לי בבקשה!!!! |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
א.ב |
|
|
17 |
|
|
בבקשה, פתחו את הפיות רק כששליט יהיה בידינו, רק אז טפחו לעצמכם על הכתף והתרגשו מכישלונותיכם בעבר. |
|
|
|
|
סגור |
כתוב תגובה ל-
יהוידע |
|
|
מערכת אתר ספורט 5
באוורס קלע 31 נק' וחיפה על היעדרם של סניד ומרקוביץ', גודס: "אני מאושר"
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רובי שטיינברג
הארגון דחה את הצעת המתווך בלייר להשתתף בתהליך המדיני במזרח התיכון, וטען כי הנסיונות להכניס אותו לתהליך השלום הם כושלים
|
|
|
|
|
|
רובי שטיינברג
סוכנות איי.פי מדווחת כי נשיא סוריה נפגש עם משלחת נציגים מהקונגרס האמריקני
|
|
|
|
|
|
ענבל בר-און
איתי פורמן הגיש עתירה לבג"צ להורות לכנסת לגבות את הכספים ממפלגת חץ הכנסת סכרה פיה ועתה חוייבה בתשלום הוצאות עכשיו מגלה הנהלת הכנסת: פתחנו בהליכים לגביית הכסף ממפלגת חץ
|
|
|