פתיחת שערים? היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז הגיש לבג"צ עמדה פרשנית "המרחיבה" את חוק השבות ומחילה אותו גם על ילד גוי שאומץ על-ידי אב גוי. בעמדה קבע מזוז כי אימוץ "אינו משנה זיקות ביולוגיות".
היועץ המשפטי הגיש (יום ב', 2.2.09) את עמדתו לבג"צ במסגרת עתירה להכרה לזכויות על-פי חוק השבות, של רגינה ברניק, אישה לא יהודייה בת לאב יהודי שאומצה בידי גוי. ברניק טענה באמצעות בא-כוחה עו"ד רמי יובל כי יש להכיר בה מכוח "זיקת דם".
הכרה מכוח "זיקת דם" מתייחסת להרחבה בחוק השבות המעניקה זכות שבות גם לילד או נכד של יהודי, להוציא מי שהמיר דתו מרצון. זאת כדי להעניק זכות שבות "גם למי שאינו יהודי בשל זיקה משפחתית ליהודי... וזאת כדי לשמור על אחדות המשפחה, מקום שמשפחה מעורבת מבקשת לעלות לישראל, ולהבטיח שהמשפחה כולה תזכה למעמד עולה". כמו-כן, ההרחבה מעניקה זכות לשבות גם למי שאינו יהודי על-פי ההגדרה ההלכתית וזאת מכוח "זיקת דם" לעם היהודי, "בהיותו ילד של יהודי או נכד של יהודי". הזכות "אינה מותנית בסטטוס המשפחתי אלא בעצם הזיקה של אותו אדם לעם היהודי".
עמדת מזוז התבקשה לנוכח העובדה כי חוק השבות אינו מתייחס למעמדו של מאומץ, מעמדה של העותרת. כאמור, מזוז סבור כי יש להכיר מכוח "זיקת דם" בזכאותה של ברניק. בעמדה כתב כי אימוץ אינו המרת דת ואינו משנה את "דתו של המאומץ ואת זיקותיו הביולוגיות". כמו-כן, שינוי במערכת היחסים שבין הילד המאומץ לבין הוריו הביולוגיים והמאמצים, "אינו משנה בהכרח את מעמדו ואת זכויותיו וחובותיו בהקשרים אחרים".
לדבריו, חוק האימוץ מתמקד ביחסיו של המאומץ עם הוריו, בעוד שחוק השבות מתמקד "בזיקתו של אדם לעמו, לעם היהודי". אין לדבריו להחיל את ההשלכות המשפטיות במסגרת דיני המשפחה של אימוץ על ההסדרים המשפטיים האחרים "החורגים מיחסי הורה ילד".
היועץ ציין כי גיבש את עמדתו הפרשנית על-רקע העובדה כי "חוק השבות אינו דן באימוץ ואין בו התייחסות לשאלת ההשלכות של הליכי אימוץ על הזכות לשבות". עוד כתב מזוז כי במקרה של ברניק, בכל מקרה ניתן היה להכיר בזכאותה לחוק השבות מאחר שגם אם לא הייתה מוכרת כ"ילד של יהודי", היא עדיין "זכאית שבות בהיותה 'נכד של יהודי'(סבה וסבתה היו יהודים)".
